כלום לא קרה. בסך הכל נפרדנו. אני אפילו לא עצובה.
אני מקווה שאני אמשיך ככה. רק זה חסר לי, עוד נקודת שבר
אני נשברת ומתנפצת והדבר שהחזיק אותי בחיים נעלם ולא אכפת לי.
שיהיה.
אני פשוט לא מבינה למה אני ככ קרה ובסדר. חוץ מזה שאני מתה לריבאונד שי' לא נתן לי כי הוא פחדן. ואולי אני אפגש עם א' מחר, אז בטח יהיה בסדר.
ואידיוט לא היה יכול לבוא היום. עד שהייתי בת''א.
עכשיו הוא לבד וגם אני לבד למרות שאני בכלל לא מרגישה לבד. או ריקה.
אני מרגישה מלאה מתמיד (תרתי משמע). מלאה בחיבה ואהבה והערכה ויש לי הרבה מה להציע. זה הפסד שלו.
י' כזה פחדן, הלכנו לקולנוע והוא אפילו פחד לנשק אותי. ח.
ואני חשבתי שהוא שווה משהו. מבחינה רגשית לפחות. הרי הוא אמר, שהוא יודע להתמודד עם CRAZY CHIKS.
ואני בהחלט אחת כזאת.
הייתי בת''א וקניתי מלא דברים מדהימים ואולסטארז ירוקות-טורקיז חדשות.
ושמלת נשף לעולמות. ורדרדה נשפכת עד הרצפה. מושלמת.
אני פשוט נותנת לזה ללכת
אני משתחררת ומתנערת וממיסה הכל. מעלימה את כל הרגש.
אני קרח. אבן. עצם דומם חסר רגשות.
י' צדק, אני באמת אדישה.
אני לא מרגישה כלום.
הוא גם אמר, שחוץ מהגשר המזדרגג אין בי שום דבר לא מושך.
ואני תוהה, האם הייתי מסוגלת להתפשט לגמריי מול אדם זר, בזמן שמול עצמי אני מרגישה שזה לא נעים לי?
הוא לא היה מוריד חולצה. אני לא הייתי מורידה מכנסיים.
זה דעך מהנשיקה הראשונה. זה תמיד דועך ככה.
אני לא מסוגלת להיות עם אף אחד. יורד לי מאנשים ככ מהר.
לא דיברנו שבוע לפני הפרידה. ובכלל שמעתי מי' שאנחנו נפרדנו. זה היה ככ מרגיז. הוא מספר לחבר שלו שנפרדנו בלי לומר לי?
אין לי כוח לזה. אין לי כוח לרגשות. אני פשוט שונאת להיות לבד. ואני עושה הרבה דברים כדי לא להיות לבד.
אני הולכת רחוק ובודקת את הגבולות, כי אין נכון או לא נכון, יש רק לבד שלא נגמר.
ואני מתגעגעת. אבל לא. לא יודעת.
אני כולי מתבטאת במשפטים קצרים שהם לא באמת משפטים מבחינה תחבירית (איכס, בגרות בלשון!!) ואין לי כוח לחשוב והאצבעות מקלידות מעצמן ואין לי כוח.
אין לי כוח להתמודד יותר.
לפעמים אני מרימה את המסך ומראה חלקים פנימיים ואת המ"נ האמיתית. אפילו הראתי לי' את הבלוג.
אני סומכת על אנשים בצורה ככ נאיבית, ומצפה מהם לא להפר אותו. אבל מבחינה פרקטית זה לא קורה.
אף פעם.
אני מרגישה כאילו אני תלויה מקורי עכביש ואני עומדת ליפול ואין בלמים. והלוואי והייתי מרגישה את זה.
מ''נ.
שלא מרגישה כלום והיא גם מלאה וגם ריקה והיא פשוט מבולבלת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
