בואו נודה בזה, אם אתה עוד מעט בבית אתה תימנע כמה שאפשר מלהיכנס לשירותים ציבוריים. זה מלוכלך. אבל לפעמים אין ברירה... לפעמים הטבע קורא לך, "רינג רינג - יש לך פיפי!"

במקרה כזה, לא נשאר לך הרבה מה לעשות. אתה נושם עמוק ונכנס. ואז... שערי הגיהנום נפתחים.

1. עקבות טריים.

קודם כל, אני לא מבינה אנשים שלא מורידים את המים אחרי שהם משתינים או כץ וגרג'ובה... מחרבנים. תחשבו על כל הדברים שאתם עושים במהלך היום: אתם נוהגים, משתמשים בסמארטפון סביר להניח, לוחצים על כפתורים של מעליות, מבשלים, עושים קניות וסוחבים שקיות... כמה קשה זה יכול להיות להוריד ידית ארורה כדי שהחיידקים שלך לא יתפזרו לי על הפרצוף, הא? מה כבר ביקשתי? זה לא מדע מסובך.

איגואיזם.

סליחה, אתה... אתה פסל במקרה? אתה צייר מפורסם? אהה... אז זו לא יצירת מופת? אוקיי. אם ככה, למה אתה משאיר את זה צף שם לעיני כל העולם?

2. מפלי הניאגרה.

אני גם לא מבינה איך אנשים משאירים אחריהם כל כך הרבה פיפי מחוץ לאסלה. הוא בכל מקום! על הקרש, מחוץ לקרש, על הנייר טואלט, על הניאגרה, על התקרה! מה נסגר עם כולם? כמה חורים יש לאנשים שם למטה?! אחי, אתה אפילו לא צריך להיכנס, תעשה לכולנו טובה, תשתה גלונים של מים, תעמוד במרכז הדשא בפארק עירוני ותן לטבע לעשות את שלו - טסס טססס טסססס כולנו יוצאים מנצחים. ואם כל כך חשוב לך להיכנס ולעשות את העניינים שלך על האסלות של כולם - לפחות תנקה אחריך!

אני לא אשקר, אני לפעמים משתדלת לא לשבת על המושב, אני מתאמצת ומשתינה בעמידה, כמו גבר, אבל יש ימים... יש ימים, חברים, שאתה עייף. יש ימים שקר לך, יש ימים שלא בא לך על קרב מגע מול הקרש.

3. נייר טואלט.

זה לא שתי שכבות, לא שכבה אחת, זה אפילו לא חצי שכבה. שלא לדבר על כמה נייר מתבזבז וסתם נזרק מסביב, אלוהים לא יודע למה. מה אנשים עושים איתו? הם עושים שם מסיבת נייר בתוך התא? זורקים אותו מסביב כמו קונפטי? למה אני לא הוזמנתי? המין האנושי עשה דברים מדהימים, באמת, גרמנו למטוסים לעוף בשמיים ולזיקוקים להתפוצץ ולעשות אורות באוויר, אבל כשזה מגיע ללהוריד את המכנסיים ולתת לעניינים לזרום - אנחנו אסון. זה גורם לי לאבד את כל האמון בגזע שלי. בחיי, אפילו פילים מחרבנים בערימה אחת.

4. בנות עם מחזור.

אני אפילו לא רוצה להתחיל לדבר על בחורות עם מחזור בשירותים ציבוריים. במיוחד אלה שלא מורידות את המים. את, ילדה - כן, את - מגעילה. אני יודעת שמטריד לקרוא את זה אבל תאמינו לי, מטריד אפילו יותר לראות את זה. אני לא רוצה להיכנס לתא בשירותים ציבוריים ולהרגיש כמו דמות מתוך המסור 4. תורידי את המים הארורים ותזרקי את הזבל שלך לפח!!

5. גרפיטי בשירותים

קראתם פעם גרפיטי בשירותים? אין דברים כאלה.

"איילה הכוסית הייתה כאן. 25.3.2012" - מה אני אמורה לעשות עם זה? להתקשר? לשלוח פקס ולהודיע שגם אני כאן? לאחל שנה טובה 2015? יש גם את אלה שכותבים משפט שנון ומעורר מחשבה, כאילו זה הזמן. ולפעמים הם מציירים דברים מעוררי דמיון והשראה שלא האמנתי שיכול להיות שאנחנו כאלה שופעים כשאנחנו משחררים. ראיתי פעם, ואני לא מגזימה, קומיקס (ציורי ומלא פירוט) על מה קורה לאישה בגוף כשהיא במחזור.

לא, אני לא משקרת. זה היה כמו לקרוא מגזין פורנוגרפי חובבני במיוחד בשירותים. הייתי צריכה לחזור בתשובה אחרי שקראתי אותו, כי פחדתי שישפטו אותי על זה בשערי הגיהנום.

יום אחד במאי בינלאומי כלשהו יעשה סיבוב בעולם, יעבור בכל תא שירותים ציבורי, יצלם את כל השנינות המצויה שם ו - באם! - יש לו סרט דקומנטרי.

6. מנעולים, פתחים, חורי הצצה

תמיד התא היחיד שאיכשהו אפשר להגדיר "נסבל" יהיה התא עם המנעול השבור. מכירים? - זה שיש בו חור ענק באמצע במקום מנעול? והדלת אף פעם לא תישאר סגורה, היא תידחף ותיפתח כלפי חוץ (תמיד כלפי חוץ!) והרי מאוד מסובך גם להשתין בעמידה וגם להחזיק את הדלת חסרת הידית שתישאר סגורה, אז אתה מוותר על הרעיון מראש לפני שאתה נכנס לדיון מעמיק עם עצמך.

ואני הכי שונאת אנשים שמסתכלים מלמטה, מהפתח הענק שבין הרצפה לדלת, כדי לבדוק אם יש מישהו בפנים. כמה קשה זה לדפוק ולשאול אם יש שם מישהו? אני ברגע אינטימי, תסתלק לי מהספייס!

7. בנות נגד בנים

אני מניחה שאצל הבנים העניינים הרבה יותר פשוטים. אתם נכנסים, עושים את העניינים שלכם, שוטפים ידיים (לפעמים) ויוצאים. אבל אצל הבנות זה הרבה יותר פאקינ' מסובך. בנות תמיד מביאות איתן את כל החברות לשירותים, הן עומדות מול המראה במפגש קבוצתי, מוציאות את כל מוצרי הקוסמטיקה והתמרוקים ופותחות סלון רכילות לטיפוח ויופי. אחותי, עד כמה נמוך הדימוי העצמי שלך?! אני מנסה לשטוף ידיים ואת הפכת את השיש לחנות ללין ארורה!

 אפרופו...

8. שטיפת ידיים

אז את מסיימת את הטראומה ואת הולכת לשטוף ידיים אבל אף כיור לא עובד. או שאין מים, או שהמים רותחים מדי או שהם קפואים. את מוצאת כיור נורמלי, נקרא לו כיור א', אבל אין סבון אז את שוטפת ידיים, רצה מהר לכיור ב', אין סבון, רצה לכיור ג', שמה סבון ואז חוזרת בריצה אל כיור א' ושוטפת את הסבון. ואז את רוצה לנגב - אין נייר, אז את רצה שוב אל התא ומנקה עם נייר שליש-שכבתי ונשארות לך מלא חתיכות נייר בין האצבעות.

איך אומרים בעברית? - יאק.

9. מכונות ייבוש

יש רק שני סוגים של מכונות. אחת חלשה מדי שלא באמת מנגבת לך את הידיים. את סתם עומדת שעה ובסוף מנגבת בחולצה ויוצאת. ויש את המכונה שמנגבת חזק מדי. זאת שאת שמה את הידיים שניה מתחתיה והיא שואבת לך את כל העור ו... הופ! - את מדממת.

10. הריח

אולי הייתי צריכה להתחיל עם זה, כי זה מה שמתחיל את כל הסיטואציה, הגל ריח החזק הזה שתוקף אותך כשאתה נכנס וגורם לך לרצות לרוץ בבהלה החוצה ולהשאיר סימן של בנאדם על הדלת, אבל זה גם מה שסוגר את המעגל הגועלי הזה. הריח שאתה משאיר מאחור כשאתה יוצא. ואז, רק אז, אתה מבין את ההבדל בין גן-עדן לגיהנום.

מקווה שנהניתם והזדהתם איכשהו. אל תיתנו לשירותים ציבוריים להוריד לכם את המורל - הם לא שווים את זה! הסוד הוא... תעשו את זה מהר, זריז, ותשתמשו בעיקר ברגליים.

שיהיה לכם יום נעים בניחוח יסמין,

ג'אם.