חברה שלי לא במצב טוב עכשיו. אני מפחדת שהיא תפגע בעצמה. אני שיתפתי אותה במשהו מאוד אישי שקרה לי כדי שלא תפגע בעצמה.
ציפיתי לקצת אהדה והתעניינות אבל היא הייתה לגמרי יבשה. זה משהו מאוד אישי ולקח לי זמן לספר לה את זה, ולה אפילו לא היה את הכח להקשיב ולהיות שם בשבילי. לא בזמן שזה קרה ולא בזמן שסיפרתי לה את זה.
נפגעתי בגלל שבמקום ללמוד למתמטיקה אני דיברתי איתה שעתיים והייתי שם בשבילה והיא לא יכלה להקדיש לי אפילו 5 דקות אחרי שסיימנו כבר לדבר.
אני תמיד שם בשבילה והיא תמיד פונה אלי לקבל עצות ואני תמיד מנסה לעזור לה בהכל. אבל למה היא לא שם בשבילי כשאני צריכה אותה?
מצד אחד, לפעמים אני רואה שכן אכפת לה ממני, ומצד שני הרבה פעמים היא מתעלמת ממני, עוזבת באמצע שיחה ונוטשת אותי.
כשאני שואלת אותה אם היא רוצה לקרוא משהו שכתבתי, היא אומרת שלא כי זה לא מעניין אותה.
היא חברה מאוד טובה והיא חשובה לי, אבל לפעמים אני גם צריכה להרגיש שאכפת לה ממני ושאני גם יכולה לפרוק והיא תקשיב לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.שושה.