אז אחרי שבע שנים אני ודרו נפרדנו.
איזה קטע מוזר.
אני מרגישה מוזר.
אני יודעת שיקח לי זמן להבין מזה להיות בלעדיו כי יש לי קליטה איטית. ואני מבינה שאני צריכה רגע להיות לבד ורגע אני צריכה לעשות דברים גם בשביל עצמי. אני מבינה שיש לי דברים להספיק ואנשים לאהוב ואני כמובן גם מאוד מפחדת שפתאום הוא יגיד לי אני רוצה להיות עם מישהי אחרת. אני מפחדת שהוא יגיד לי עוד כמה שנים אמילי אני ילד ואני רוצה להיות עם עצמי ואני רוצה לגלות את עצמי. אני גם צריכה להבין שאולי יש עוד מלבדו. יש עוד חוץ מאהבת נעורי. חשבתי שאני מקבלת רמזים מחבר מהלימודים אבל נראה לי שלא. דווקא כן הייתי רוצה לנסות משהו איתו אבל... הכל קצת מוזר לי והכל שונה לי ואני רק רוצה להרגיש טוב יותר עם עצמי ולהרגיש שאני בן אדם בפני עצמי כשאני אגיע לבן הזוג הבא שלי אני אהיה שלמה עם עצמי ואני אהיה מסוגלת להרגיש משהו שהוא מעבר לעצמי. אני חושבת שאני גם צריכה להתרכז בלימודים ולהצליח גם בזה ואז גם אוכל לומר יופי אמילי עשית את זה ועשית את זה בצורה טובה מאוד. אני חושבת שאני כן ארצה לעשות תואר שני בבר אילן וכן אני ארצה להיות בקשר עם חברי מהלימודים אבל אני מאמינה שזה יהיה קשה כי כבר עכשיו אני חצי בקשר איתם כשאני בלימוידם. אני מאוד הייתי רוצה שיזמינו אותי לדייט ושאני אצא עם מישהו חדש גם אם זה רק לנסות. אני מקווה שאני אהיה מוצלחת ואני מקווה שאני ודרו נחזור מתישהו למרות שזו היתה בחירה שלי כי אני יודעת כמה הוא אוהב אותי או לפחות מקווה. אולי אני והוא נהיה ביחד בסוף ואני גם צריכה להבין שאני כנראה תמיד אשתדרג או לפחות אני יודעת שאני יפה ומעט פלרטטנית אז אולי זה יבוא לטובתי בסיטואציה?