אני לא מוכנה למין זמין.
אתמול דרו היה אצלי. הלכנו לאכול ובסוף הנשקנו. אבל הרגשתי שזה פסול. אחרי זה הוא הגיע וישן אצלי עד שלוש ואז הלך. נראה לי שגם הוא הבין שזו הפעם האחרונה באמת. זה לא בריא והאמת רק נזכרתי בדברים הפחות טובים שהיו לנו במערכת היחסים. זה קצת העציב אותי פתאום, הזכיר לי שהמון לא היה טוב. מי שיאהב אותי יאהב אותי כי אני אני.
אני משהו טוב וכן אני אומרת את זה כאן כי אנשים לא יחמיאו לך וכשיחמיאו זה יהיה מעט כנראה, או על משהו חד פעמי. אין אהבה גדולה מבני אדם ולרוב אנחנו מרוכזים בעצמנו. שזה בעיקר מה שקרה עם דרו. אחרי שלא ראה אותי שלושה שבועות כמעט ולא ישן אצלי ונפגש איתי כי "לא הרגיש בנוח לנסוע ברכבת" אני כבר לא מומכנה להקשיב לשטויות האלו ולהכיל את זה.
אני חושבת שאני מאוד רציתי אהבה והייתי מוכנה לקבל כל דבר ואני השקעתי את כולי עם דרו ועכשיו אני מבינה שלא קיבלתי את אותו היחס. במקום להשתוקק לראות אותי הוא העדיף דברים אחרים. מגיעה לי אהבה גדולה, שתאהב אותי יותר מכל דבר אחר בעולם.
היתה לי משאלה פעם שיהיו לי נעורים מושלמים ובאמת קיבלתי את זה. היה לי נפלא ואהבתי כמעט כל רגע גם כשהיה קשה.
עכשיו אני מבקשת אהבה גדולה, מישהו שיאהב אותי בצורה גדולה כי אני יכולה לגרום לבן זוגי לפרוח אבל אני רוצה לפרוח גם, ולא בזכות עצמי אלא בגלל שבן זוגי עוזר לי לפרוח. כי בציכון פרחתי והייתי עם חברות אבל את דרו פגשתי בסופי שבוע. רוב הזמן פרחתי לבדי כי פשוט הייתי אני ואהבתי את עצמי. עכשיו אני צריכה לחזור לאהוב את עצמי ואהבה הגדולה כבר תגיע אלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
