לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  גרביונים

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

12/2012


מסע הציד הלילי אל עומק המקרר הניב תוצאות מינימליות בהשוואה למאמצים. הייסורים הכרוכים בטיפוף ברגליים יחפות על רצפה שקוררה באינטנסיביות על ידי הסופה המשתוללת בחוץ, אינם מוערכים כראוי, אם בכלל.
 ובכן, אחרי סינון יעילות-עצלנות-בריאות קל, החלטתי על 2 קיווי חתוך לשניים ו2 קוביות שוקולד לבן כדי שיהיה לי על מה לייסר את עצמי מחר. אחראית. 
בעוד אני נועצת את הכפית הכסופה אל תוך המקפא החמוץ של הקיווי, אני מריצה במוחי את אירועי הימים האחרונים. בחיי, אני טובעת בקלות. כמה ימים בחיפה בצל נוסטלגיית התיכון וזהו. זה גמור מבחינתי. אני שוקעת לשיחות ארוכות מדי על קנקנו של העולם עם זרים, מאוננת ארבע פעמים ביום, כותבת בבלוג על הגיגיים חסרי משמעות שהמקוריות מהן והלאה. ותוהה. הרבה תהיות. 
הבלוג הזה חדש. עוד בלוג עם תמונה מאחד מהאתרים האלה, ברקע לבן, עם רשימות מתחכמות, פונט אריאל וגישה מתיימרת. מה מייחד אותו מכל השאר? אפילו לא חצי דבר. לא מצחיק, לא מרגש, לא מיוחד. אבל הוא שלי ואתם אורחים אז תתנהגו כראוי. (תראו אותי, שוגה בהזיות שמישהו קורא את זה).
החיים האלו מדכאים אותי הרבה יותר כשאני מבינה שמה שצפוי לי הוא מריר וריאלי. קריירה צבאית פושרת כקצינת-טושים-שקר כלשהוא, שלאחריה יבוא ציון פסיכומטרי בינוני אך חיובי שיוביל אותי ישירות להיות חלק משורת התלמידים הממוצעת ביותר במכללה מקומית בה הסטודנטים קורא למורה שלהם ״אחי״ ושלוש יחידות במתמטיקה זה יותר ממספיק, משם אל קריירה קשה וחיים מהיד לפה, כמה חתולים, ספרים של רם אורן על שידת הלילה ובעל נוחר. בעל (!) ואני בכלל אוהבת נשים.
זה לא שאני לא אוהבת גברים, הם אחלה, יש להם בולבול והם מחממים בחורף: שתי תכונות שדברים עם בטריה יכולים להחליף. נשים הן סיפור אחר. 
אני בת 18 ורעבה. 
2 קוביות שוקולד לא מספיקות כדי להחליק את המרירות
נכתב על ידי גרביונים , 11/12/2012 02:02  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחכה


אני שונאת לפתוח בלוגים חדשים. תמיד יש להם את הנימה המתנצלת הזו, "סליחה נורא שנפתחתי רק עכשיו", ומין הלך רוח מתחנחן ומנסה להתחבב על הבריות.

היה לי עצוב לסגור את הישן כי היה בו נוחות של הסלון בבית של ההורים, שאתה נכנס, זורק את הנעליים מתרווח על הספה ומפליץ.

לא נעים לי להפליץ פה, כי נורא לבן ונקי וחבל ללכלך.

רק נכנסתי ואני בודקת את השטח, אולי מחפשת איזו זהות להיות הפעם, איזה חלק באישיות שלי אני מעוניינת להנציח על הכתב?

אני מרגישה צורך להקיא כאן את כל אוצר המילים הרחב שלי, לזרוק כבדרך אגב כמה ספרים קראתי וכמה עוד אני צריכה לקרוא, אבל אני אלחם בצורך הזה, ואני אאנוס על הבלוג החדש את תחושת הנוחות שהלכה ואבדה יחד עם לחיצת הכפתור "העבר לטיוטות" של הבלוג הקודם.


אין לי מה לומר,

אני בת 18 ואני שונאת הרבה דברים


נכתב על ידי גרביונים , 10/12/2012 18:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגרביונים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גרביונים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)