לפעמים נדמה לי שיהיה מעניין להיות זונה. אני אפרסם את שמי ומספר הטלפון שלי באתר חשוך בכתובת מסורבלת, עם הכיתוב: 'לבתולים בלבד'. ובכל שיחה אני אשאל אותם לשמם, ומה החלומות שלהם, ולמה הם וויתרו. ואני אנסה לשכנע אותם לא לוותר על אהבת אמת ושאולי עוד יום אחד הם יתחרטו שהפעם הראשונה שלהם הייתה איתי ואולי כדאי קצת להמתין. ואם הם יגיד לא ואם שנינו נבין שאני האופציה היחידה, אני אומר לו בקול חם ובמתק שפתיים שהמחיר שלי הוא 852 ש"ח לשעה ואז יסכימו, כי איזו ברירה כבר יש להם, והם יגיעו בגופם הגמלוני ובמבטם האבוד ועיניהם הירוקות ושערם המדובלבל ואצבעותיהם הרועדות יגישו לי חבילת שטרות מגולגלות בגומיה ואני אפיץ חום דרך החיוך שלי והם יחייכו חזרה.

הם יתפשטו לאט וישכבו לצדי ואני אעשן והם לא יגידו דבר כי הם במילא בקושי מצליחים לנשום, והחזה החלק שלהם יעלה וירד וירעיד את כל המיטה, ואז אני אשחק לו בשער והוא ינוח על החזה שלי ואז שיעמוד לו אני אעטוף את הזין המפוחד שלו בתוך הכוס המחמם שלי ובקול רועד ובאוושת הבתולין הוא יחדור אליי ויופתע. ואחרי פחות מדקה כשיגמור לתוכי הוא יביט אליי והשיער המדובלל שלו יכסה את העיניים הירוקות שלו שתולות בי מבט מבוהל ומבולבל ומבוייש ואני אנשק אותו במצח והוא ישאר קבור בתוכי ויחבק אותי חזק עד שכמעט וכולו מתכווץ, כמו בסרט הצרפתי ההוא שראיתי שאיש גדול הופך למדמדים מיניאטוריים ואז הולך לאיבוד בתוך הכוס של אישה ערומה שהוא בוגד בה באשתו, והוא ילך לאיבוד ויכנס אל תוך הרחם שלי ויסדר לו שם מיטה ומנורה קטנה ויקרא בוקובסקי ויתבגר כמה שנים ויצא רק כשהוא מבין את העולם בשנות השלושים המאוחרות, ואני מעבירה את ציפורניי משוחות צבע אדום על גבו ואצמיד את הפה היפה שלי את האוזן הקטנה שלו ואגיד שזה בסדר, הכל בסדר, ויום אחד הוא יהיה הגבר הכי חזק בעולם.

רציתי לשאול אותך, 

איך זה שלא שמת לב שלא ירד לי דם בפעם הראשונה ושלא כאב לי ושהתנהגתי כאילו זה כבר קרה בעבר ואיך לא הבנת למה אני כל כך רוצה לשכב איתך ולמה אני לא מהילדות הטובות שרוצות לחכות עד שזה ירגיש נכון ולמה אני צריכה שתאהב אותי בקיצוניות ולמה כל דבר שהוא לא בעוצמה בלתי נסבלת פשוט עובר לידי ולמה אני לא התבגרתי ולמה נשארתי בת שמונה ולמה אני כל כך עצובה ולמה  

ורציתי להגיד שזה כמו שאתה יוצא מהבית באותה שעה כמו תמיד ונכנס לאוטו כמו תמיד ונוסע לעבודה כמו תמיד ואז כשאתה מגיע לעבודה ואתה מול הדלת אתה בכלל לא מבין איך הגעת לדלת הזו, ולפי ההיגיון אתה יודע שאתה היית אמור לנסוע וללחוץ על הדוושה ולכוון את ההגה ולעשות דברים שעושים שנוהגים, אבל אתה לא ממש זוכר את זה ואתה לא ממש מרגיש את זה ורציתי להגיד שאם אתה זוכר, ואם אתה מכיר, אז אולי תוכל להתחבר לתחושה שרגע אחת אני בת תשע והוא גוהר עליי מתחת לבובות הפרווה, ואני סובלת אבל בכל זאת רוצה שהוא ימשיך לאהוב אותי כי אף אחד לא אוהב אותי ואם רק ככה הוא יכול לאהוב אותי אז שכבר יהיה ככה והעיקר שהוא אוהב אותי ורגע אחד אני בת שמונה עשרה ואיבדתי את האדם שאני אוהבת והוא לא מבין למה הכל קיצוני ולמה הכל פרוייקט ולמה אני הורסת הכל ולמה אני לא משחררת,

אבל כל מה שאמרתי היה שאני מקווה שתהיה מאושר.