בזמן האחרון אני ממציא את עצמי מחדש. אני לא יודע אם זה טוב או לא טוב, אבל אני שמח שאני יכול לקבל שינויים בצורה כל כך טובה.

חלק ממה שהעמיק אותי למשבר שהיה לי בצבא היה הקיבעון: "במקום אחר לא יהיה לי יותר טוב". אולי אני צריך להיות מוכן יותר לקבל שינויים בחיים שלי, כי הם מלאים במהמורות ובמכשולים, ודברים תמיד משתנים. 

אז החלטתי לשנות קצת. חוץ מזה ששיניתי את העיצוב של הבלוג (כמה שיטחי מצדי), החלטתי להיות צמחוני. אני בינתיים בלי בשר כבר 5 ימים וזה לא מזיז לי יותר מדי, אני לא מתגעגע אליו ממש. אני יכול לוותר על בשר, ובטח אם זה מעשה טוב. אני לא יודע כמה זמן זה ימשך ואם זה ימשך בכלל, אבל לפחות ניסיתי לא לקחת יותר מדי חלק בסבל של בעלי החיים ולהיות קצת יותר בריא.

בהתחלה הייתי מקובע על עבודה > טיול גדול > לימודים. היום כבר ירדתי מזה. עשיתי צעד יחסית מפתיע והתחלתי פסיכומטרי, בגלל שגיליתי על עצמי שאני אוהב ללמוד, ופסיכומטרי זה ימבה לימודים, אז למה לא? בינתיים אני נהנה  אבל לכו תדעו מה יהיה בהמשך.

חוץ מזה גם הפסקתי לשתות, אבל זה לא עניין חדש.

ולעשן? אני משתדל להמעיט כמה שאפשר.. בתכלס אני די מכור, אפילו שאני לא קונה קופסאות או טבק. אבל הי, זה עוד אתגר שאפשר לנצח באמצעות סבלנות. 

החיים הם דבר כל כך מורכב ומדהים, שלפעמים אני נכנס להיי רק מלחשוב על עצם היותם כאלה. שום דבר בהם לא מרגיש לי קבוע, אפילו אם יש לי שגרה. בכל יום לפחות יש לפחות עוד מחשבה חדשה. עוד שורה לשיר. עוד קטע לפה. בחיים לא משעמם. ואיך אני יודע שזה אני ולא הטיפול? כי אני עדיין מצליח להרגיש עצב (רק כשיש לו סיבה כמובן) או ייאוש (כשזורקים את הספר של הלימודים וצורחים "פאק אין לי זין לחרא הזה!") או כאב. החלקים האלה עדיין קיימים בי. אני בן אדם, כמו שאני יכול להיות שמח, אני יכול להיות גם עצוב. אבל החוכמה היא לא ליפול לעודף של אחד מאלה. 

הדרך שעברתי היא שינוי עצום, ואני כבר מעבר לשלב של להבין שזה קרה וזהו, אני כבר בשלב של להבין שזאת היתה מתנה. להבין שלא הייתי האדם עם התובנות האלה היום לולא מה שקרה. לא הייתי מעריך כלום מהחיים שלי, אם לא הייתי אוכל קצת חרא.

לפעמים, צריך להיפרד מכל מה שאתה מכיר לכמה רגעים כדי להבין כמה הדברים האלה חשובים.