אני יושב פה מבולבל ומיואש, 

בחילות חוסר תיאבון בטן רגישה

הטעם מר ושורף בגרון, בטח הסיגריות והקפה

כוסעמק על הכל.

רסיטל חצי רסיטל טרנקסל וואבן

וויסקי נקסט כחול וימבה של בירה

הידיים רועדות והלב חלש

החבר שמדבר איתך על אהבה ישנה וכואבת שלא חלפה

ואתה מול קיר הבטון שמפריד בינך לבין המחלקה הסגורה

שלידה כיסא גלגלים מיותם ומרתיע

מה שלומך איך אתה ישן מה אתה מרגיש

טוב תודה רבה חסד פה חסד שם אהבה ענקית שממלאת לך את החיים

אתה יכול לישון כמו תינוק רק כשאתה בין זרועותיה

כשאתה רחוק אתה רוכב על סוס חסר שליטה צורח וצועק די

הידיים שורפות הדם בוער 

אתה מחפש כוח אתה מחפש גדולה ואלוהות מחפש מחפש

ומוצא אותה כשאתה חובט במיטה באכזריות וכשאתה צורח לתוך הכרית,

שאליה הסודות הכי כמוסים אתה מעביר דרך הדמעות.

היה עוד טסט פנימי ושוב נכשלתי מעקשנות ובררנות יתר של זקנים אימפוטנטים

בשיעור נרדמתי על הכביש כי לקחתי את הרסיטל לפני הקפה ובדיוק עלה המינון

המורה לא הוריד אותי בבית ולקחתי ממנו 10 שקל לנסיעות, שיזדיין

זו הנקמה הקטנה שלי על ה5 קומות שהוא בנה בבית שלו מהשיעורים שלי

זה בא והולך אני מבין, כל הימים האלה של האנדרדוג ומלך העולם

המחמאות הגדולות ולעומתן הלעג שנוטף כמו חומצה על הגוף

וכל זה נעלם 

נגמרו הסיגריות הקפה נעלם מהכוס,

ואתה שוכב לידה, אישה לבנה עם יופי בתולי,

ונצמד אל גופה עד כדי התערבבות,

ואתה מדמיין אותה עם חלוק לבן, חרב בוערת,

והילה שגורמת לי לשאוג מרוב אושר וגאווה.

גילוי השכינה.

גאולה.