אהלן :)
היום קמתי בבוקר עם מצב רוח הגיגי, אז אחרי שהגיתי בעובדה שעוד מעט לאיראן יהיה גרעין ועוד כל מיני דברים שיכולים להרוג אותנו בכל רגע נתון- ובהנחה שהמפעילים של כל הדברים האלה בטח לא כל כך מתים עלינו, כנראה שכדאי לפחד, וגם הגיתי שנית בענייני הכוס עם הקש ועדיין הגעתי לאותה מסקנה- היא לחלוטין מיותרת, הגיתי גם בנושא הקרוב לליבי- עקמת :)
אז שני דברים רציתי להגיד:
1. אנחנו מנויים על ג'רוזלם פוסט בבית, כמעט לכל ילד יש עיתון ברמה משלו, והשבוע אח שלי קיבל את העיתון שלו כרגיל, והפעם החלטתי אפילו לעלעל בו (מה לעשות? השישישבת של ישראל היום היה בשימוש ;) ) בקיצור, בעודני מעלעלת בעיתון תפסה את עיני מילה דווקא בעברית- עקמת. אז קראתי את כל הכתבה. מדובר בכוכבת כלשהי (מחילה, אני לא הכרתי אותה קודם), וקוראים לה שאליין וודלי (shailene woodley) ומסתבר שבגיל 15 התגלתה אצלה עקמת, ואפילו היה הסבר חביב, קליל, קצר וקולע על מה זה עקמת ואל תדאגו לה- הכל טופל וזה לא מנע ממנה להמשיך לשחק וכו'.
שמחתי לראות נוכחות עקמתית בעיתון ילדים ועל כוכבת קולנוע (כמובן שלא שמחתי שהיא עם עקמת, אבל הבנתם למה התכוונתי, נו!!). בקיצור- יפה להם. על הפרסום, ויפה לה- על זה שזה לא סוד. קיצור גאווה הוליוודית לעקמת שלי ולי :)
2. ובנימה יותר רצינית (אבל לא באמת כזאת רצינית..) -
בפעם הקודמת שהייתי אצל ליאור, אמרתי לה חצי בצחוק, שלפעמים פשוט באלי שמישהו אחד ממש חזק, יחזיק אותו מצד אחד ברגליים ובצד השני בראש, ופשוט ימתח אותי כלכך חזק שכלללל החוליות בגב יחזרו למקומן הטבעי :) אבל ליאור לקחה אותי קצת ברצינות והסבירה לי אפילו איך הניתוח עובד (יש 3 גישות לטיפול בעקמת, חלק תלויות בחומרת העקמת והחלק השני תלוי ברופא המטפל ובאג'נדה שלו. בקיצור אחת הגישות זה ניתוח ובד"כ אם לא מגיעים למצב ממש חמור לא כדאי להגיע לניתוח למרות שעל פניו זה נשמע הפתרון הכי מהיר והכי פשוט. זה ממש לא.) אז הניתוח עובד פחות או יותר לפי הפנטזיה שלי על האיש החזק שמותח אותי מהרגליים ומהראש במקביל, אבל לא באמת. הם פותחים את הגב וכל פעם מותחים קצת, עד הגבול שאפשר. בתוך עמוד השדרה יש את חוט השדרה- והוא, כידוע, רגיש ביותר ואחראי על מלא דברים בגוף, ולכן כשמותחים את הגב צריך להיזהר מאד לא לפגוע בו. בשעת הניתוח הוא מחובר לאלקטרודות כאלה שבודקות את רמת התפקוד שלו. ברגע שמותחים יש תגובה מסוימת, ואם זה יותר מדי אז יש תגובה אחרת ואז הרופא המנתח יודע להפסיק. לכן ניתוח לא באמת מחזיר את כל החוליות למקום ולכן הוא גם מאד מסוכן.. הוא יכול לשפר, אבל לא להחזיר ל100%.
הפנטזיה שלי על האיש החזק הביאה אותי להגיג היומי:
אפשר לחלק את תקופות האנושות פחות או יותר ל3 תקופות:
1. תקופת תחילת התנ"ך- שם היו מלא ניסים ונראה שבורא עולם די עשה להם את העבודה. רוצים לחצות את ים סוף? אין שום בעיה! למה שתצטרכו לשחות ולהרטב? כמה מילים עם בורא עולם והנה הים נחצה לשניים. במיוחד בשבילכם! בקיצור, אין הרבה מה לעשות, אין יותר מדי צורך לעבוד, תקשורת ישירה עם בורא עולם מאפשרת פתרון ניסי במינימום מאמץ. (לא באמת, הם היו צריכים להאמין בו והכל, אבל בהכללה גסה שתתאים לי לתיאוריה, זה עובד.).
2. התקופה מאז סוף הניסים בתנ"ך ועד תקופת הטכנולוגיה- תקופה שבה כולם עובדים קשה והכל עובד בתהליכים ארוכים ומתמשכים. רוצים משהו? אין בעיה. תעשו משהו בנדון, ואז תחכו ותחכו ותחכו ועוד מלא זמן תקבלו תוצאה. למשל: דואר. רוצה לבשר למישהו רחוק בשורה כלשהי? אחלה. תכתוב מכתב. תשלח אותו. תחכה תחכה תחכה תחכה, בסוף זה יגיע אליו. ועד שהוא יעשה את אותו התהליך כדי לענות לך, ייתכן שזה כבר לא יהיה רלוונטי בכלל. בקיצור- תקופה שבה הכל מושתת על תהליכים.
3. תקופת הטכנולוגיה כולל ימינו אנו- כאילו נראה לי שזה עבד ככה: מישהו ישב וחשב- "המממ החיים ממש קשים ככה. לכל דבר צריך לחכות המון זמן. מה נעשה מה נעשה...? אה! נמציא טכנולוגיה!! אינטרנט נשמע לי טוב". טוב זה לא באמת עבד ככה, אבל הנה, כנראה שהיה צורך לחזור לתקופה שבה לא צריך לעבוד הרבה. אנשים טוענים שהטכנולוגיה הביאה אותנו לעצלנות, אני חושבת הפוך. אנשים התעייפו מלעבוד כלכך קשה ונהיו עצלנים אז הומצאה הטכנולוגיה שתקל לנו על החיים. (אולי מישהו ניסה לחזור לתקופה הניסית ולא עבד לו. אז פלאן B היתה הטכנולוגיה). טלפונים-פלאפונים-סמארטפונים, מצלמה, מכוניות, אינטרנט ושאר מוצרי חשמל וטכנולוגיה מתקדמת... כך שבעצם, היום כבר אין לנו יותר מדי סבלנות לתהליכים.
כשהכל נמצא בהישג יד, ניתן להגיע למלא אינפורמציה דרך קליק במחשב, ובכלל- דור האינסטנט. הכל מהר. לכל מעשה יש תוצאה והיא מגיעה זריז. ממש זריז אפילו. אז כבר אין לנו סבלנות יותר..
בקיצור, לא סתם יש לי פנטזיה על איש חזק. אין לי סבלנות. לא היתה לי גם לפני שרגא. מה תהליך עכשיו? מה זאת אומרת שנה + עם איזה משהו מפלסטיק על הגב? מה לעשות פיזיותרפיה? זה מלא זמן ומלא מאמץ כל יום!! לא זורם לי.
שיבוא איזה מישהו, ימשוך קצת מפה וקצת משם ושלום על ישראל. למה צריך תהליך ארוך ומעצבן?
כן, כי כנראה שהמהפכה הטכנולוגית והקידמה עוד לא פתרו לנו את כל הבעיות. ונשארו עוד דברים בעולם שצריך לעבוד קשה בשבילם, וצריך סבלנות, ומדובר בתהליך.
גדלתי לעולם שלא צריך לחכות וכמעט לא צריך סבלנות. זו כבר גישה מובנית במוח- הכל אפשר לפתור בעזרת גוגל. ואז פתאום כשאני נתקלת במשהו שהוא לא כזה, אז קשה לעכל את העניין.
זהו. עד כאן הגיגיי לענייני אבולוצית העצלנות מימי בריאת העולם ועד ימינו. ועד שלא ימצאו פתרון מהיר לבעיות כמו שרגא, כנראה שהעצלנות שלי יתצטרך להיות על HOLD והסבלנות על פול גז :)
שיהיה לכם יום נפלא ומלא בסבלנות ;)
כינוי:
בנפו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
)