סוף סוף יש לי זמן ^^
היה לי תמול מבחן לכיתה מדעית בעמי אסף...... שנה הבאה אני כיתה ז' 3.3
אני רוצה להדגיש משהו: *** לא היה לי זמן להעלות או לכתוב, והפרק הזה נכתב ^עכשיו^ הוא לא עבר טיוטות אז לא להיות ממש רעים אליי ותגיבו <3
אהבתם את העיצוב?
אשמח לקבועים, גם אם מתוך רחמים.... &-&
הפרק די קצר ואני מאוד מצטערת, אין לי זמן בכלל :(
הפרק-
היילי הסתכלה לתוך חדרו של בנה.
הוא לא ישן, אלא הביט במבט ממוקד לתקרה.
"אס?" היילי שאלה את בנה כריסטיאן בדאגה.
אס היה הכינוי שלו מאז ומתמיד.
כריסטיאן הביט בה.
"כן אמא?" היה לו מבט כאוב.
"אתה בסדר?" היילי שאלה בדאגה חדה וברורה.
"כן- אל תדאגי לי." הואחייך חיוך מזויף בהחלט.
"הו, אתה בטוח? את ככה כבר שבוע שלם." היילי אמרה בחשד.
עבר שבוע.
אף אחד לא הצליח להזיז את מחשבותיו מהערפל או הנערה שלהם.
כולם היו מאוהבים.
והם רצו גם להיעלם.
להיעלם מהמציאות ולחיות ביחד עם הייעוד שלהם.
*אצל לורי ואל*
לורי דאגה לבנה.
ריצ'ארד ירד במדרגות במהרה וחלף על פניי אמו כאשר הוא אומר לה "היי" אחד בלבד.
לורי לא הבינה מה קרה.
! הפרדה !
בכל מקום שבו אהיה,
אחשוב עליך.
אפול ואקום איתך,
אשכב בחייכך.
אתערב בחייך,
ואהיה בסיכון תמידי.
שלום לשלום והנה הפרידה שקולחת,
ביני לבינך.
להיות איתה,
להיות איתו.
אהיה במקום שלי,
שזה בשמיים.
אעלם ואצוף,
אשקע ואחזור.
לעולם לא אשאר כאן,
אזוז איתך לכל המקומות הטובים שאוכל.
! הפרדה !
אני רוצה אותך.
חשבה לעצמה סול.
אני רוצה אותך.
חשבה לעצמה רין.
כבר שבוע שהיו להן מחשבות דומות.
והן לא ידעו על קימה של השנייה.
זהות אבל שונות, קמות לתחייה.
אשמור עליך.
חשבו שתיהן בלי הבנה.
~~~-***
אמרתי שיהיה קצר -.-
עדיין לא נקבעתי על זמנים שבהם אני מעלה את הפרקים אבל לא נורא :)
רק תעקבו, לא יזיקו לי כניסות...
והייתה הפרדה לשיר שהתנגן לכולם בראש.
תנחשו מי זה ריצ'ארד ומי זה כריסטיאן :)
מקווה שיהיה לי פרק 4 להעלות בקרוב 3>
כל הזכויות שמורות לי ורק לי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
