|
| 4/2015
תמימות
ליסה היא בחורה שמחה. יש לה חברות קרובות מאוד, מאוד מאוד. היא אוהבת אותן יותר מכל. ויותר מכל דבר אחר, ליסה אוהבת לצייר. המכחול הוא חברה הטוב ביותר, כן הציור בחדרה לא נסגר לעולם. היא יכולה לבלות שעות יחד עם הקנבס והצבעים, רק הם, וליצור עולם קטן משלה. המוזאון הוא ביתה השני, מכיוון שהיא מרבה לשוטט בו בשעות אחר הצהריים. ליסה אוהבת מאוד לצייר רקדניות. הכל אצלה מאוד מדויק- תנועות הגוף של הרקדנית בציור יוצרות תחושה של רצף, אפשר ממש לשמוע את המוסיקה הנעימה מתנגנת ולהרגיש את הרקדנית נעה על גבי הקנבס. אך ישנו דבר אחד שמפריע לליסה. היא חייבת ללמוד במשך שעות ארוכות ביולוגיה ופיסיקה, ללמוד וללמוד ולא להפסיק, אף על פי שכל מה שרוצה לעשות בעתידה הוא לצייר. ליסה לא מוצאת הגיון, לא מוצאת סדר ולא מוצאת צדק. היא מרגישה שאין דרך בשבילה גם להשאר בתלם אך גם למצוא את עצמה. ליסה חושבת שזה מטומטם לגמרי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
