הוא התקשר אליי וזו השיחה פחות או יותר: הוא מתגעגע אליי ורוצה לתת לי כבר חיבוק ונשיקה. הוא ממש התעצבן ואמר לי שאני לא אשב יותר עם מתנאל (איזה ערס אחד) הבן ***** בן **** (לטענת שניר חחח) שוכמעט לא נתן לי לצאת מהאוטו מרוב שהוא רצה לנשק אותי.

הוא גם ממש התעצבן שאני מתעצבנת מאותן בנות בזמן שאני זאת שיושבת כל פעם עם מישהו אחר וכבר היה לי חבר לחמישה ימים כשהסיפור בינינו עוד טרי.. ככה שהוא צודק, אני גם לא יכולה ממש לשפוט אותו. גם שרנו דואט ביחד בפלאפון, ורוב הפעמים אולי ממש נדיר שהוא היה חוזר אליי כשהוא אמר 'אני אדבר איתך יותר מאוחר'..אז בחמישי הוא חזר אליי פעמיים !! בלי שאזכיר לו אפילו.  והוא אמר שהוא רוצה שאני אפסיק לשבת עם אנשים זרים בעיקר עם המתנאל הזה, ונכון שהוא לא חבר שלי אבל זה חמוד שהוא אוסר עליי, וגם ככה לא תכננתי לצאת יותר עם מתנאל ככה ש..מה אכפת לי למלא את בקשתו ?  .. הוא גם אמר שהשתניתי, שהתחלתי לדעת לדבר יותר. כי היו פעמים שהוא היה מדבר קצת עוקצני והייתי נעלבת, והיום אני מחזירה לו כמו גדולה ולא ממש שמה על העצבים שלו, כי לפעמים זה קצת יוצא לו, והוא ביקש סליחה אתמול כשהוא דיבר קצת בכעס. 

בשישי :

הוא אהב תמונה אחת שלי באינסטגרם, ככה שכתבתי לו הודעה, ודיברנו קצת.. וסיפרתי לו שחלמתי עליו שהוא משתחרר מהצבא והוא בא ומחבק אותי ומביא לי נשיקה ואומר איזה כיף שזה מאחורינו ואני כ"כ התגעגעתי אלייך ואמרתי שגם אני ואני כ"כ שמחה בשבילו שהוא השתחרר. הוא אמר שהוא מקווה שהחלום הזה כבר יתגשם. אח"כ דיברנו עוד קצת והוא אמר שהוא ידבר איתי עוד מעט, ואחרי רבע שעה ראיתי שהוא התחבר ולא כתב.. אז ישר נכנסתי לתוך מחשבה של הנה הוא לא כותב, אחלה.. זה שוב קורה.. אבל אז מיד ניסיתי לשנות את המחשבה ואמרתי טוב אולי הוא ידבר מאוחר יותר וניגשתי לארוחת הצהריים, ופתאום כשחזרתי הייתה לי ממנו הודעה ( סתם נלחצתי ישר, אני צריכה לעבוד על זה עם עצמי.. )

באותו שישי, אחרה"צ, הוא אמר שידבר איתי אחרי שידבר עם חברים שלו ואז יעלה לשמירה בבסיס. הוא לא דיבר. אתם בטח מתארים לעצמכם איך הייתי 

בשבת :

התעוררתי בבוקר ולא הייתה שום שיחה או הודעה. חברה שלי אמרה לי שאני אכתוב לו בעצמי, כי מי יודע מה חברים שלו אמרו לו, אולי אותו אחד שרצה לנשק אותי ולא נתתי לו (לא מתנאל, אלא אחד מחבריו) אמר ההפך, וניסה לקלקל (את מה שהאמת לא הכי מתוקן, אבל שש..) . כתבתי הודעה, אולי היא באמת צודקת, ואחרי שעתיים הוא ענה לי ב"צהריים טובים נונה אני אתקשר אלייך תכף", עלה לי חיוך לפנים,עצום, באמת!! . אמרתי לו "טוב נוני." , והוא לא דיבר, בערך .. 7 וחצי שעות  . הבטן שלי התהפכה מיליון פעם, המצב רוח שלי נמחק לחלוטין. 3 שעות לפני שהוא באמת התקשר ראיתי סימן חיים ממנו בוואטספ, הוא לא כתב כלום, אבל התחבר. כתבתי לו "נעלמה לי הסבלנות " , רק לצערי ההודעה התקבלה אצלו בפלאפון 5 דק' אחרי שראיתי אותו מחובר, בשלב בעצם שהוא היה כבר מנותק. אחרי עוד כמה שעות טובות, הוא ענה לי ואמר שהוא נרדם והוא מבטיח להתקשר תכף. שוב : אני יודעת, וגם ידעתי בפעם הראשונה שהוא אמר 'תכף' שזה לא תכף. מסיבה אחת פשוטה, כי תמיד שהוא היה אומר תכף זה לא היה תכף, אבל זה נסלח. לכן הייתה לי תקווה גדולה אחרי 3 שעות בפעם הראשונה. בקיצור, בפעם השנייה שהוא אמר תכף אחרי שהוא התעורר והבטיח, אז ניסיתי כמה שיותר להאמין - הרי הוא הבטיח, וכן אחרי חצי שעה קיבלתי שיחה. 

השיחה מסתכמת ככה, פחות או יותר: הייתה לנו מין עוקצנות בשיחה יענו ירידות שכאלה הכל בגדר צחוק כמובן. היה גם שלב של עצבים שאמרתי לו שקיפלתי את הגופייה כי היה ממש חם בזמן שהלכתי לחברה, ואז הוא אמר לי מזה?! אמרתי קיפלתי גופייה, נו עד ללמעלה של הפופיק.. ואז הוא אמר תורידי את זה או שאני לא מדבר איתך! (אוקיי הנה עלה לי חיוך על הפנים^~^) אמרתי לו מה אתה רציני,למה?! הוא אמר תורידי. אמרתי לו שהורדתי בעצם כשלא, והוא ביקש להישבע - ואני לא מאלו שנשבעות סתם, אז אמרתי שאני לא יכולה, והוא איחל לי אחלה של ערב וביי, ואמרתי:" לא חכה רגע מה יש לך הנה הורדתי", והוא אמר תשבעי, ואז כבר הורדתי ונשבעתי. הוא אמר: "יופי מה את הולכת ככה ברחוב בכלל", אמרתי שוב שחם לי , הוא אמר" מה את רוצה לעבור ברחוב ושכל גבר שיראה אותך ככה יעמוד לו ה***??! זה מה בא לך?!" , אמרתי לו שאין שום קשר כי מי כבר הולך ברחוב הספציפי הזה.." הוא קטע אותי ואמר: "לא מעניין אותי." חייבת להודות שממש שמחתי שהוא התעצבן על זה , זה כן עשה לי טוב בלב הקנאה הדאגה והאכפתיות.. למרות שכל היום הייתי בסטרס מטורף. בסוף השיחה הוא התחיל לחקות אותי, אז אמרתי 'אני לא יכול בלעדייך' והוא אמר את אותו דבר, ואז הוא צחק ואמר 'מכוערת אחת' ואמרתי אתה צריך להודות שאתה לא יכול, והוא אמר אני יכול ועוד איך, אמרתי לו אז יאללה נדבר.. והוא אמר: לא,אני לא יכול. אמרתי: אני יודעת, ואז הוא אמר :באמת שלא אבל נדבר כבר כי אני רוצה לקום להתארגן כי הרגע התעוררתי. זה ביאס אותי אז אמרתי לו :"טוב מה אכפת", ואז הוא אמר לי בטון ערסי "נווו מה זה הקטע הזה עכשיו", ואז אמרתי:"סתם.." הוא אמר:"טוב אז דברי איתי" ואמרתי "תדבר אתה", הוא שאל מה זה משנה מי ידבר, אמרתי כי אני לא רוצה להפריע לך שם בצה"ל, הוא אמר טאוווווב... 

 טוב אז מתי תדבר איתי ? (הרגשתי שנייה אחרי שאני לא אמורה לשאול את זה כי מה אני בעצם חופרת), ואז הוא ענה שהוא לא יודע ונראה, ואמרתי "טוב.. בכלל לא אכפת לי ססס". ואז הוא אמר בטון ערסי:" יאללללה יאלללללה", ואמרתי בעצבים:" טאווווווב יאללה ביי", ואז הוא אמר "יאללה נונה ביי", ואמרתי: ביי נוני.. והוא אמר שוב ביי והתנתקה השיחה. 

בראשון (היום יוהוווו, שבוע טוב לכם קוראי ישרא!) :

האמת שזה היה לפנות בוקר, ככה ב1 ומשהו.. נזכרתי שיש נסיעה לכותל היום, ושאלתי אם הוא רוצה שאני אכתוב לו פתק. הוא ראה את ההודעה אחרי שעה ולא ענה, אבל הבנתי שהוא בטח טס למיטה, הוא חייב דחוף להשלים שעות שינה.. בבוקר ראיתי ממנו הודעה :"לא נונה תודה" . עניתי לו שכבר כתבתי לו פתק ושיהיה לו בוקר טוב. הוא שאל מה כתבתי ואיחל לי בוקר מדהים. אמרתי לו שבפעם ההיא שלקחו אותם לנסיעה לכותל מהבסיס, הוא כתב לי פתק ולא אמר לי מה הוא כתב, אז אמרתי שגם לי אסור לומר. הוא ענה שאני צודקת, שאלתי אותו מה הוא עושה, ואמר שעוד חצי שעה כל החיילים באים מהבית ואז יהיו כבר החפירות של צה"ל. אמרתי "טוב נוני אני לא אפריע לך לנוח, בהצלחה איתם " , והוא אמר: " תודה נונה ".

עכשיו אני חושבת שמן הראוי, שהוא יתחיל איתי את השיחה הבאה לא?

יהיו כאלה שיגידו שזה סוג של אגו ותורנויות, ושזה לא אמור להיות ככה.. אבל לא יודעת, דיברנו מספיק הסופ"ש, אולי הוא צריך קצת מנוחה ממני.

בנתיים שמחתי לגלות מידיד מעיר אחרת, שאחת מהחדשות של שניר, היא די קלה להשגה, ומעניין מה שניר היה אומר אם הוא היה יודע את זה.. אבל אני לא אגיד כלום, אני לא כזאת. חוץ מזה, היא עדיין בשביל לשכוח אותי, וגם לא בטוח שהיא אחת מהחדשות. למרות שאמרתי לו בחמישי שאני חושבת שאחת מהחדשות זאת היא כי הוא כל הזמן אוהב תמונות שלה, והוא אמר כזה מה הקשר.. אבל מי יודע, לדעתי יש קשר כי הוא לא בן אדם שמעדכן דברים או אוהב דברים שאחרים עידכנו וכו'.. הוא פשוט עוקב וזהו. בכל אופן, מאז לא ראיתי שהוא אהב איזו תמונה שלה, אלא מישהי חדשה שהתווספה אצלו לחברים, אבל גאד! היא באמת לא יפה לדעתי. אולי היא בכלל הוסיפה אותו ואין שום דיבור ביניהם.. אבל מה אכפת לי?! אני עדיין מרגישה חשובה מאוד בחייו, ואני לא אצא משם בקלות. אז איפה היינו... אה כן ! מן הראוי שהוא יתחיל את השיחה הבאה לא?