בזמן האחרון אני שמה לב על דברים שאומרים לי, שבעצם חוזרים על עצמם .. אומרים לי שאני ילדה קטנה, שאני מתייחסת להרבה דברים בילדותיות ומתנהגת כמו אחת
אומרים לי שאני סנובית, שאני תופסת מעצמי יתר על המידה ובגלל זה אני נוטה לדבר באדישות עם הרבה
אומרים לי שאני סקסית, שיש לי חיוך מהפנט ומשהו נורא מושך שאי אפשר לעמוד בפניו וקשה לגלות מה הוא הדבר הזה
אומרים לי שאני חיה במחשבות שכל העולם סובב סביבי, שאני תמיד מצפה שכולם יהיו בשבילי בזמן ובמקום הנכונים על הרגע שאני צריכה אותם
אומרים לי שאני בעלת פיוז קצר, שאפילו הדבר הכי קטן שיגידו לי ולא יהיה לטעמי יגרום לויכוח או איזה מבט רשע או אמירה עוקצנית
אומרים לי שאני חברותית, שהלוואי והיו עוד חברות כמוני בעולם שהיו עוזרות ולא נוטשות ולו לרגע אחד
אומרים לי שאני תמימה, שלפעמים אני צריכה לפקוח קצת יותר את העיניים ולהבין מה באמת עומד מולי
אומרים לי שאני אמיצה, שיש הרבה שלא היו פועלים כמו שאני פועלת ולא היו חזקים כמוני וזה משהו מדהים שכזה
אומרים לי עוד הרבה דברים, אבל אלו הם הדברים שחוזרים על עצמם לרוב.
מה אני אגיד? יש לי די הרבה, אבל אני אקצר..
אני אגיד שאני לא בהכרח ילדה קטנה, כי לרוב אומרים את זה כי אני מקבלת משהו קצת יותר ללב מהשאר וכי אני נפגעת מדברים שנראים לאחרים שטותיים.. אבל בשבילי זה לא שטותי, בשבילי זה כן כואב
אני אגיד שנכון יש רגעים בהם אני סנובית, אבל זה בכלל לא בגלל שאני עפה על עצמי או משהו בסגנון, אלא בגלל שיש אנשים שפשוט לא בא לי לפתוח איתם בשיחה או יותר נכון גברים שאני לא בדיוק מעוניינת לצאת איתם.. כי אני באמת לא חייבת לקפוץ על כל קשר עם בנאדם ולפתח חברות מדהימה או איזה קשר זוגי, זכותי שלא יתחשק לי
אני אגיד שתודה על המחמאה "סקסית", ואני באמת אוהבת את החיוך שלי.. והייתי מתה לדעת מה כ"כ מסתורי בי, אבל אולי זה סתם הפלרטוטים והמשחקים שאני מכירה בהם
אני אגיד שאני ממש לא חושבת שאני חיה בעולם שאמור רק להסתובב סביבי ואני לא רואה את זה כך בשום צורה, פשוט כשאני נזקקת לעזרה אני נוטה לחלוק ולמצוא אוזן קשבת, אני לא אומרת שחייב לעצור את כל העיסוקים ולהקשיב לי, למרות שאני כן הייתי עושה את זה בשביל אחרים, אבל כן אם אתם כבר שמעתם שאני במשבר אז תבואו לפחות תגידו שנדבר על זה יותר מאוחר ואני באמת אבין, אל תסננו או שתתחילו לעזור ופתאום תדברו רק על עצמכם, או שתביעו תגובה קצרה ותעבירו נושא, אני צריכה לפרוק ושמישהו יקשיב לי..
אני אגיד שאני באמת בעלת פיוז קצר, כי אין מה לעשות, הרבה דברים קטנים מעצבנים אותי, אבל אם אתם יודעים שמשהו ספציפי מעצבן אותי אז תשתדלו לא לעשות את זה, כי מה הטעם לעשות את זה ושוב לומר שאני בעלת פיוז קצר חח
אני אגיד תודה על כך שאני חברותית, אני באמת מנסה להיות החברה הכי טובה ולהתנהג בצורה נחמדה להרבה אנשים, לא לכולם אבל לחלקם
אני אגיד שנכון אני תמימה, אבל זה מה שיפה בי, וחוץ מזה יש יותר תמימות.. לא צריך להתייחס אליי כאילו אני לא יודעת כלום מהחיים שלי בגלל שאני תמימה, אני לא ממש ממש תמימה אתם יודעים
אני אגיד שאני אמיצה ובעלת ביטחון וקצת חסרת טקט וכנה, בגלל שאני מרגישה שככה צריך לפעול בעולם שלנו.. להאמין בעצמך להיות כנה עם עצמך ועם אחרים ולפעול בשביל להשיג את הרצונות שלך..אבל בלי לרמוס אחרים..
בכל מקרה, זה מה שיש לי לומר.. הייתי חייבת לפרוק.
שבוע טוב ♥
(הערה: לגבי כל אלה שמכירים את הסיפור בבלוג לגבי שניר ועוקבים אחרי הסיפור - הוא דיבר איתי יום אחרי בנייד במשך שעה וחצי, ואז ברביעי וחמישי אני זו שהתחלתי איתו את השיחה, ושישישבת.. אף אחד לא מדבר עם אף אחד.. אני כי אני לא רוצה שזה יחזור למצב שאני מתאמצת או חופרת, למרות שהוא אמר שכיף לו לדבר איתי.. והוא לא מדבר איתי כי.. את האמת שאין לי מושג, אולי הוא מאוד עסוק בבסיס, אבל אני בטוחה שיש לו לפחות כמה דקות בשביל לשלוח הודעה ולא יודעת מדוע הוא לא עושה את זה, וזה קצת מתסכל..)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א. הכותבת.