|
| 10/2018
הפרק האחרון השמש של הצהריים והקור של הבריכה רק מדגישים את כל הבירה שזורמת לך בורידים. את מגיעה בביטחון עצמי בשמים, בגד ים שחור וחיוך על השפתיים כדי שזה לא יראה שזה המקום האחרון בו את רוצה להיות. את צוחקת במוגזמות, ספק בגלל האלכוהול ספק בגלל שההוא שם, ועם כל הקושי את לא מסוגלת להוריד את העיניים ממנו. את בוחנת כל צעד שלו, כל מבט וכל חיוך שהופנו לכל אחד מהחבורה ורק לא אלייך. השמש קצת יורדת והאלכוהול טיפה עולה וכולם שמחים ומחייכים אבל רק את פתאום שותקת, בוהה באוויר מטלטל את העצים וכל מה שאת רוצה זה בכלל להיות בבית רחוק מכולם. כל הרגשות בעולם מתנקזים לאכזבה ממנו שרק זיין את השכל שהכל בסדר ביניכם כשבעצם לא. ואת מתה לצעוק לו ולהטיח בו שהוא חתיכת חרא ושאחרי לא כל מה שעשית למענו לא מגיע לך היחס שלו. הסצנה רק מתגלגלת בראשך והמוח גועש ויש רעש בתוכך שלא נפסק עד שהגיעה הדממה וכל מה שהרגשת פשוט נדם ומאז לא הרגשת יותר כלום.
| |
|