חיי החברה שלי זקוקים לתחזוק.
בכל פעם מחדש אני מבטלת או דוחה
ואז אני לבד.
נשארת במקום
מבזבזת את חיי
את עצמי
חסרת ערך
אני צריכה מטרה
נואשת למשהו לאחוז בו
המטרות שנותרו לי גורמות לי להרוס את עצמי
העובדה הזאת כשלעצמה הורסת אותי.
פעם הייתי מצחיקה
הייתי צוחקת
הייתי מטומטמת ולא דאגתי
אני מקווה שזו רק תקופת עלטה ערפילית שתסתיים ותבלע בעבר
תקופת השפל
זו שלא ניתן לפול ממנה
זו שממנה רק ממריאים
ולומדים
ומתבגרים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לימונים.