זו השאלה ששאלתי את עצמי ביום שני.

אסע לתל אביב? לא.. כבר חרשתי עליה.

סינמה סיטי? נמאס.

 אולי....... אשחזר מה שעשיתי פעם!! (קישור-פוסט עמוק),

אסע לחיפה, אשן בבית החייל ואטייל!!

אבל רגע... אני כבר מכירה את חיפה.

אולי כדאי עיר אחרת?

הו! נהריה!! תמיד רציתי!
                     #מחפשת בתי מלון. שניה לפני ביצוע הזמנה, מראה לאמא בהתלהבות איפה אשן#

"ותבזבזי 500 ש"ח על לילה אחד? זה מאוד יקר, במיוחד כשמדובר בדקה ה90.

במחיר הזה, למשל, את יכולה להיות באילת 2 לילות כולל טיסה".

 אז בודקת דילים לאילת, אבל לא היה כלום רק ללילה אחד, ולא יכולתי להשאר שני לילות.

לכן וויתרתי על הכל ונשארתי בבית.

סתם, לא.

9/4 יום I

מתעוררת השקם בבוקר ואורזת תיק מינימאלי. אפילו לא תיק- שקית צד.

לא יודעת איפה אהיה, לא תכננתי איך להעביר את הזמן.

הכלל היחיד: לעשות רק מה שעושה לי טוב.

בדרך לרכבת מפזמת שיר בלהט, רוצה לשמוע אותו, וקולטת ששכחתי אוזניות בבית.

  פאק!

נקנה אחרות? לא. מטרת המסע היא לעשות דברים אחרת מאיך שבדרך כלל עושה. מה גם שמוזיקה מטשטשת את הרגשות שאני מפחדת מהם.            

 רוצה באמת להתחבר לעצמי, עם כל המשתמע מכך.

אוכלת צהריים בבית החייל ונוסעת לראות סרט. יש לי עוד זמן.

מה יותר טוב מלאכול בינתיים יוגורט בRe:bar?

השילוב הקבוע שלי זה גרנולה, פולי קקאו, זרעי פשתן (תלעסו טוב), הרבה הרבה נוגט ומעל כל זה סירופ מנגו (או שזה היה פסיפלורה?..).

השלב הבא זה לשחרר את הנפש- מדיטציה.

אבל מה, אסתגר בחדר ואקשיב להנחיות הרפיה שהורדתי פעם באינטרנט?

ארדם תוך שניות, זה לא יעיל. צריכה גם להזיז את עצמי, לראות אנשים.

רגע רגע רגע.... יש את ההיא, זו שהלכתי אליה כמה פעמים לסדנאות וגם טסתי איתה לרומניה.

# מחייגת#

כעבור זמן לא רב מוצאת את עצמי מניעה כל איבר בגוף, ומשחררת גם את הגרון העצור שאגר וכלא הרבה בתוכו. 

כעבור שעה ורבע:

שלמות.

שלווה

נחת.

בלילה ישנתי כל כך טוב, עד שחלמתי שהנשמה שלי עשתה סיבוב בין החדרים עם האחראי משמרת.

כשהיא הגיעה לחדר שלי, פתחה את הדלת ואמרה בחום לאחמ"ש "זו אני. ישנה מאוד חזק עד שכלום לא יעיר אותה".

וכיסתה אותי.

 10/4 יום II

מכוונת שעון מעורר לשעה 9:00, אך מתעוררת 3 שעות קודם לכן.

לא נרדמת שוב, אבל גם לא רוצה לקום.

המגע הנעים של השמיכה והכריות המחבקות שאבו אותי להשאר עוד ולהתפנק.

כעבור שעה קלה יורדת לאכול ארוחת בוקר, והפלא וופלא- אחריה חוזרת לישון!!

אתמול שיחררתי את הנפש והרוח, היום רוצה לשחרר את הגוף.

הזמנתי עיסוי רקמות עמוק בספא. ידעתי שאני תפוסה, אבל לא חשבתי שעד כדי כך.....

 הוא פשוט פירק אותי, בדיוק כמו שרציתי!
קיוויתי שאם אעשה לו קצת עיניים ואזרוק כמה מילים טובות, הוא יתגמש מעבר ל50 דקות שלי ויפנק קצת מעבר,

לא הלך.

ובכל זאת- יצאתי משם שיכורה, ולא מיין.

  בא לי לראות עוד סרט בקולנוע, הפעם בVIP.

זה יכסה לי את היום.

 (בסוף לא התכסה לי כל היום... רק 20:00. לא בא לי לחשוב מה לעשות עוד, ודי התמכרתי לאווירת הקולנוע. אז..אמ... אתמסר לה עד הסוף!)

11/4 יום III

נוסעת  לעיר אחרת בצפון, ומצאתי אוצר בלום:

אין לכם מושג כמה אני מחפשת את זה במרכז!!ופשוט אין!!

הפסיקו להביא, החארות.

מסתובבת לי קצת, ואז..  לפתע פתאום, בשיא הספונטנית  והקלילות, זוכה להכיר את נ*גה.

נחשפו בפניי סודותיהם של פנגוונים ושפני סלע. אבל מה שיותר מעניין זה סודות אחרים (חיוך שובב).

מודה לך שוב על יום נפלא!!!!

רק את זה אספר לכם.

מעבר לכך, כל מה שקרה ונאמר בצפון- נשאר בצפון

ולבסוף חוזרת הביתה.

אומנם כבר עשיתי דבר דומה בחיפה בעבר ולכן חששתי שהפעם אשתעמם, אבל במסע הנוכחי ראיתי את העיר ואת עצמי מזווית שונה לחלוטין. 
אם לסכם את החוויה הזו בשתי מילים:

אורגזמה ספיריטואלית.