ארבע בנות ..? דלוקות עלי זה מוזר אבל אני יכולה להבין מאיפה זה בא.
אם הייתי אדם נוסף הייתי מתאהבת בי גם, ולא זו לא יהירות או שחצנות או אגו או משהו אחר זו האמת פשוט
בעיקר כי אני לא מפחדת להאמין ברגשות שלי ובאמת שלי וזה פשוט סוחף ואמיתי.
והכי מדליק יש את זה בכל אחד
לא סתם תמיד אני שומעת מבחורות , "אני מטורפת על הכנות שיש בך ועל זה שאת לא מפחדת
על הנשמה הענקית שלך" .
אבל כן הן מפחדות מזה , מפחדות לקבל את זה פתאום שזה נוגע בה היא מקבלת רגליים קרות ומפחדת להתמכר
אולי יותר מידי למשהו שהוא כל כך חזק ואז המוח לוקח פיקוד וכל מה שצריך לקרות קורה
זה מוטיב שחוזר על עצמו פעם אחרי פעם אחרי פעם,
ככה שמה שנותר לי זה לסובב את הגב ולהמשיך לכיוון שבו הפחד לא יהיה המוטיב והמניע שמחפש רגש או מקלט
או תרופה לגוף חולה שבעצם הדבר היחיד שיכול לרפא אותו זה
המודעות לכך שאת צריכה להכיל בתוכך את היכולת להסכים עם זה שיאהבו אותך.
רק אז נפתח לו נתיב האהבה,
למה דווקא אותך ? לא יודעת כי את זו את..
בנות יקרות , בכל אחת מיכן יש נשמה ענקית שרק רוצה לשאוב את האהבה כמו צוף מפרח,
אבל איך יהיה עלי לתת אותה ? למי שלא יכול לקחת או לא רוצה לקחת אותה ?.. ואולי לא יודע איך
וזה באמת לא שייך לדברים שמילים מתרצות
זה לגמרי הלב שאומר לי, לא!
ושוב מתמלא בצער כהזדהות על כך