אתמול שהטלוויזיה דלקה ברקע קלטתי משהו , ונתקעתי על זה.
איזה תוכנית אירוח כזו ברוסית , בכללי אני לא טיפוס של טלויזיה אלא אם כן מדובר במשהו באמת מסקרן מדע ,היסטוריה ,בעלי חיים
או סתם כדי לצפות עם אחד מבני המשפחה.
בקיצור לא השתחררתי מזה ,
הביאו לתוכנית שלוש נשים שנדבקו בנגיף כלשהו , בקיצור יש בגוף שלהן פצעים ותולעים אמתיות שזזות..
אם מתעלמים שניה מרמת הגועל שהצלחתי להתאפק ולהסתכל על זה
זה עצוב אשכרה השמדה עצמית ,
הייתי בטוחה שתולעים זה בגופות שנפחה מהן נשמתן.
לא מעניין ואותי להאמין או לא להאמין במה שראיתי אבל זה עשה לי קצת לחשוב על סוף העולם.
אני מאמינה באלוהים , למרות שאני לא שומרת על חוקי הדת הכתובה שלנו , אני אוהבת אותו החיבור הזה הוא רחוק מלהיות פחד
או חרטה על דברים שקרו בחיי , אבל יש בי מין תחושה כזו של צורך להסתיר על קשר לרוחניות
כי זה כל כך לא "מקובל"
לא חושבת שאפשר להתקיים בסיפוק מלא ולחוות את החיים בלי רוחניות.
אז אני מוצאת את עצמי יושבת בשולחן העגול (האהוב עלי) מתבוננת במשפחה שלי , שומעת את מוצארט ברקע וסרט שאחי רואה עם אבא שלי ,
ומחשבות ... ממלא אותי עושה לי טוב לראות אותם ולנשום את האויר הזה של החופש והרוגע של השבת והשמש בחוץ בכלל מחממת לי את הלב
קיץ, אני מחכה לך בקוצר רוח !
שבת שלום
אלך , אלהיב את המשפחה לארוחת צהריים בטבע אסור לפספס קרני שמש ביום כזה , ביחד ..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
