לפעמים כלכך מרגיז אותי שהיא לא מבינה לבד דברים.
לפעמים כלכך קשה לי ואני פשוט שותקת
לפעמים באמת שרק לפעמים נדמה לי שנגמר לי הכוח אבל אני יודעת שזה רק בראש שלי
כי מחר יום חדש ומחר הכל יהיה אחרת
ואז שאני צונחת בסוף של יום לתוך התהום שלי אני יודעת
שהחושך הזה הוא שלי והשקט הזה הוא בשבילי
הכוכבים שזוהרים בחושך מזכירים לי שלמרות שאני עוד לא יודעת מי אני אהיה
זה שם מחכה לי ...
בכל יום מתחשק לי יותר ויותר להתמזג בך
בכל יום בא לי יותר לגלות אותי
בכל יום בא שיהיה טוב יותר בעתיד שלי בכל יום אני רוצה להתמלא בכוחות ותבונה ולדעת איך
איך אני בונה לי את היסודות האלה שלי לעתיד ..
לא פשוט לחשוב על זה ולרגע אני מבינה שאני כלכך לבד
והיא שממלאת לי את העולם והם שממלאים לי את העולם ועדיין אני אתמודד עם הכל לבד
החום שלך והשפתים האלה כמה שהם גורמים לי להבין שלמרות הבדידות הטבעית של בני האדם את איתי כאן שטוב לי שרע לי
הלוואי שנלמד לראות את הטוב שיש בביחד שלנו במקום להתלונן על כמה קשה לנו.