אני: כן תקחי את הלחמניות נכין לנו משהו לאכול
היא: תראי מה כמה שקלים יכולים לעשות לבנדם
אנחנו עולות לדירה מחוייכות ושמחות שסוף סוף יש משהו לאכול ושמצאנו כמה שקלים במגירה
"אני לא מבינה למה מעלים את המחיר על הכל ובמשכורת השתיקו אותנו בחצי שקל מזורגג"
אכן לסגור את החודש זה לא משהו שכל אחד מצליח לעשות במדינתיינו
היא מכניסה את המפתח למנעול הדלת פותחת את הדלת ואנחנו פורצות לתוך הבית ברוח די אופטימית
מחליפים כמה בדיחות צוחקים היא הולכת להכין לנו את הארוחה שתוביל מאוחר יותר לשינה מתוקה עם בטן מלאה
אני ניגשת אל התיק שלי מוציאה גופיה
"מממממ..."
אני : מה אמרת משהו מאמי ?
היא: לא חשבתי שאת אמרת משהו
הסתכלתי עליה במין מבט כזה של בטח היא מנסה עכשיו להבהיל אותי
ואז שוב "מממממ..."
זה נשמע שיש עוד מישהו בבית מלבדיינו
אני:מאמי יש כאן מישהו
היא מסתכלת עלי וצוחקת
"לא תצליחי לעבוד עלי את ,יאממזרה קטנה"
אני: תקשיבי אני נשבעת לך שאני לא אמרתי מילה אחת בסך הכל רציתי..
"מממממ..."
היא מתקרבת ונעמדת לצידי מבוהלת ושתיינו על סף התעלפות
יש שם מישהו
היא רצה לוקחת סכין ומתקרבת לדלת של השרותים שהיתה נעולה מישומה
אני: לא לא תלכי לדלת של היציאה זה תיכף יצא מישם
מרוב הלחץ לא ידעתי מה לעשות פתאום כל סרטי האימה שראיתי במשך כל חיי התחילו לרוץ מול עייני
כבר דמיינתי שיצא מישם איזה איש כולו מטונף מלוכלך כזה עם סכין ביד ויתנפל עלינו
ובנתיים כל הגוף שלי כוסה בנקודות קטנות של צמרמורת והבטן מתהפכת מרוב פחד
היא עומדת בחוץ ואני לצד הדלת היא אוחזת בסכין רועדת ולי כבר מזמן הדופק עלה
פשוט לא ידעתי על מה לחשוב באותם הרגעים
הידית של הדלת התחילה לזוז לאט וכל מה שראיתי באותו הרגע זה מסך שחור ותמונה ממוקדת בידית של הדלת
הדלת התחילה לזוז מעט
הרגשתי שאני תיכף צועקת מרוב פחד ואז ...
בקע מין צחוק רשע כזה .. מהשרותים נחשו מה קרה ?..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
