לא משנה כמה שניסיתי כבר הצלחתי להתחבר לגבר הצלחתי למצא מישהו שמנשק מדהים
הכרתי מישהו עם נשמה ענקית
אצלחתי לראות גם גברים שהם כן הטעם שלי
אבל איך שהוא שהוא אמר לי שזה לא זה ..
הבנתי בעצם שגם אני לא באמת הרגשתי את הניצוץ הזה שהוא דיבר עליו
פתאום כן הבנתי על מה הוא מדבר
ואני מכירה אותו
אני מכירה את הניצוץ הזה
הוא כל כך כל כך תמיד שם שאני איתה
זה משהו שאי אפשר בכלל לתאר
אבל אמאלה אם היא היתה יודעת מה שהיא עושה לי ..
זה הניצוץ הזה שהוא כל כך אמר שהוא לא הרגיש איתי ..
ובכיתי כי אני מבינה שזה שוב מרחיק אותי
מרחיק אותי מזה שאי פעם אני כן ארגיש את הפרפרים האלו שבבטן שלי שהיא מתהפכת שהבחורה ההיא נוגעת בי דווקא עם גבר
אני מרגישה שאני כאילו נלחמת עם עצמי
לא טבעית לא אני כל כך לא רגילה לזה .
אבל היא לא מוכנה לקשר הבחורה עם הניצוץ
נמאס לי כבר כל כך בא לי פשוט לעצום את העניים האלה שכבר עייפו מבכי
ולהרדם ולחלום על המציאות הזו של התחושה המהדימה הזו
עם הפרפרים בבטן .
שזה כל העולם שלי שעופף אותי ועוטף אותי בכל רגע נתון שהיא ליידי
הניצוץ הזה שכנראה ההיתי צריכה לפגוש את אותו הבנדם שיסביר לי שאני לא יכולה לוותר עליו בזה שאנסה בכוח להכיר גברים
וכנראה שלפיו זה גם לא איתו.
בחיים לא היה לי ניצוץ או פרפרים בבטן שנשקתי גבר , אפילו ההוא מהמסיבה שנמנשק מדהים.
ואני לא מבינה למה אני כל פעם ממשיכה להתעקש להכיר גבר.
כאילו שאני לא נורמלית כאילו שאסור לי לאהוב נשים
אוף זה הורס אותי
פשוט הורס אותי מבפנים .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
