מאז שסבא נפטר בעצם התקרבתי לסבתא ,
אחרי שסבא הלך לעולמו , הבנתי כמה שזה חשוב לשמור על סבתא וזה הגיע באופן חצי טבעי וחצי בעזרת אבא.
לא יודעת איך להגדיר את זה בהתחלה הלכתי לשם כי צריך ובשבלה
היום אני הולכת לשם בשבלי.
שאני באה אליה בדרך כלל אני באה כבר בערב ואז מדברים קצת והולכים לישון .
אבל מה שמיוחד בה זה שתמיד היא מדברת דברים טובים היא נותנת לי מלא כוחות וחשק להיות איתה
והיא ממש נותנת לי מלא חום ואהבה .
זה בא בכמויות שבכלל אתה לא מבין מאיפה זה מגיע ..
אף פעם לא הכרתי אותה כאדם , היא תמיד היתה סבתא וזהו ..
היום אני יכולה לומר שהיא אישה חזקה ויש בה הרבה מאוד רחמנות ואהבה ואמת .. אמת שלא מוצאים בכל מקום.
מתחשק לי שהיא תדע להכיר אותי כבנדם, לא כנכדה שכל מה שהיא יודעת עליה זה שהיא פשוט הבת של הבן שלה והיא אוהבת אותה רק כי היא קצ דומה לילדות שלה
שתדע שהשושלת שלה משובחת ושיש אנשים מדהימים בזכות מי שהיא
בזכות החינוך שהיא נתנה לילדים שלה והילדים שלה נתנו לנו.
ובעצם זה מה שמביא לי את החשק להביא גם ילדים .
רוצה שיהיה המשך לזן שלי כי אני חושבת שיש בי הרבה טוב שצריך שיתרבה ..
ושיהיה זכר לאבות ולסבא וסבתא וכל האנשים הבאמת איכותיים שאי פעם היו , ורק מעצם היותם אנשים ישרים וטובי לב שהעבירו את זמנם
בנתינה ואהבת הזולת.
וזו החוויה הקבועה שלי כל שישי בבוקר
אחרי שאני אוכלת ארוחת בוקר עם סבתא בגינה , ולמרות זה שאנחנו לא מאותו העידן עדיין מוצאת איתה שפה משותפת ולמרות שלא קל לי לדבר איתה ברוסית ואני שוברת את השיניים
עדיין הלב שלך מרגיש הכל , וזו חוויה מדהימה .
ועל זה אני אומרת תודה שיש לי תהזדמנות להרגיש את זה ולשמוע את כל מה שהיא מספרת לי ולדעת מה נכון ומה טוב בחיים ..