I Kissed a Girl

       ירח נסתר בבטן , אמת אחת ומשחק שלא נגמר להשאיר את העיניים פתוחות אסור להאמין לשקרים שלהם...

חופש ואהבה                                      

אני מרגישה אנשים בלי לחשוב מידי הרבה..

שאני רואה אותם או שאני אפילו לא מסתכלת 

אתמול בנסיעה עלה אדם לאוטובוס התיישב ליידי 

הם דיברו על כמה שחיים באופן בריא זה חשוב

להפסיק לעשן להפסיק לכעוס ..

צחקתי מבפנים ואמרתי לעצמי מעניין לאן זה ימשיך

אמרתי כמה מילים הוא הסתכל לי לתוך העניינים וראיתי את הכאב שלו 

בחיי שמשהו בי רצה לצאת ולחבק אותו ולהגיד לו שיהיה בסדר  

הוא סיפר לי כמה שהחיים שלו קשים לא הפסכתי להתבונן בעיניים שלו וכל מילה נוספת שהוא אמר רק יותר ויותר רגש יותר ויותר כאב 

הוא אומר לי למה ? למה אני  צריך לחיות ככה ?..

אמרתי לו שהוא בנדם מדהים 

באמת הרגשתי ממנו שיש בו המון טוב לב 

החיים מלטשים אותו מכאיבים לו מורידים ממנו שכבות  של לכלוך אבל הוא לא וראה את זה. 

לפני חצי שבוע 

שקעתי בתוך דיכאון קטן

הרגשתי ריקה 

הרגשתי חסרת תכלית הרגשתי כלואה 

זו הייתה תוצאה של הרבה מידי מחשבה על הטעות האנושית של אופן ההתנהלות שלנו על הכדור חשבתי הרבה מידי זמן על כמה שאני מרגישה 

תלויה ונשלטת על ידי מי שאני לא רוצה 

זה גמר אותי 

גמר כל טיפה של אהבה וטוב וחופש שהיו בי 

צנחתי לתוך תחושה חזקה מאוד של מוות 

מוות וחוסר חשק לחיות חוסר אנרגיות 

החיים מלטשים אותי 

המחשבות שלי מלטשות אותי 

בכל פעם שאני מגרדת את האדמה עם הפרצוף מרוב תסכול 

אני מבינה כמה כוח פנימי יש בי 

לקום

לשבור את החומה ולצעוק חופש! 

אהבה! ... 

לפעמים מתחשק לי לחזור למקום האפל הזה כדי  לרשום מהר מהר את כל  התחושות האלה שיש לי 

את כל הנפילה הזו

כמו 

באר כזו  בתוך הבטן  אתה צונח עוד ועוד ועוד  גם שאתה שוכב על המיטה זה מרגיש הרבה יותר למטה ממנה 

ואז פתאום שאני שוברת את זה בכוח ודורשת מה שמגיע לי 

אני מתמלאת שוב במה שאני צריכה  - בי בעצמי ובאמת שלי. 

מזל שקשה אחרת איך הייתי מצליחה לעלות כלכך למעלה שוב איך הייתי מרגישה - מרגישה 

רק ללמוד להשתמש בכוח הזה למקום אחר ללמוד פשוט להשתמש בתחושה העוצמתיתי הזו לטובת משהו אחר 

במקום להעניש את עצמי שוב ושוב .. 

החום של אילת יבש לי את העיניים ואת המוח ...

היא שוכבת ליידי רצה למים צוחקת מחייכת לי  מחזיקה לי את היד 

ואני מסתכלת עליה וחושבת לעצמי 

מזל שהפסקתי לפחד מהשיגרה..

החלטתי שאני שוברת אותה , את השיגרה כמובן

 בדרך כלל שכואבת לי הבטן או הראש או כל דבר אני  לא ממהרת ללכת לרופא ולא ממהרת לוותר על ימי עבודה 

אבל הייתי כלכך זקוקה לזה

והיא בחופשה של שבוע ואין מצב שאוותר על זה

אז פשוט עליתי על מזווודה ונסעתי אליה

זה היה מספק 

נחתי טיילתי ונהנתי להכיר את המשפחה שלה המורחבת

כל המחשבות על למה אני בכלל חיה בעולם הזה ומה התכלית לחיים האלה הורידה אותי לגמרי מהפסים 

פתאום הבנתי שבעצם ... אין תכלית ..

זאת אומרת יש תכלית ברור שיש תכלית אבל לא לי כמובן 

לעולם הזה אולי  ואני רק נמלה קטנה חסרת תכלית 

השיגרה ריסקה אותי שיעממה אותי וגרמה לי להתחרפן קלות 

זנחתי את הפורום לטובת הליכות ושקט כי אני פחות על המחשב (שאני מנהלת כביכול רק שאיבדתי עניין מזמן)

אז זהו משהו באויר החם של אילת והמרחק מהעיר שלי נתנו לי כמה רגעים של שקט מהחיים הרגילים.

המון מידי מחשבות במוח  יותר מידי כדי לחלוק את זה בעולם וירטואלי 

אני בטוחה שכולם חושבים על הדברים האלה  פעם ב

וזהו מחר יום שיגרתי 

וכל מה שנשאר לי זה לחייך ולהזכר ברגעים המצחיקים שהיו לנו שם 

ולחכות לחופשה הבאה שלי איתה. 

לאחרונה אני יותר ויותר מגלה את זה שנראה לי שבעצם הרבה מאוד "בעיות" זה כי לא ידעתי שאולי יש לי הפרעו קשב

שהסתכלתי על ילדים היפר רק מלראות מה קורה איתם חצי שעה  הרגשתי שהאנרגיות שצריך להוציא כדי להיות איתם הם פי עשר

וההורים תמיד אמרו שהייתי ככה היפר מאוווד מאוד עד שלא היה להם מוג איך בכלל להסתדר ואחי היה הכי רגוע 

ככה שנוצר מצב שאני הפכתי להיות הסוג של "הילד הרע" למרות שהיום זה התמתן ואני די רגועה זה הפך להיות פחות נראה לעין 

אבל זה מטריד אותי ביחסים עם בני אדם שאני אוהבת - אימפולסיביות זה כלכך בלתי נסבל