הנפתי אגרוף
שעצר אותי שניה
וזזתי לאחור
זה בלתי אפשרי ..
אני ?
אני שלא פגעתי בחיי באיש פיזית
שאני אעשה דבר כזה ?
ההיתי פשוט בהלם משהו בי משתבש
הגבול הדק בין האהבה לכעס מטושטש
אין ספק שלא הפסקתי לאהוב לשניה אחת
לו לרגע
אבל מה קרה ?
אני יודעת מה קרה
שניה אחת של איבוד שליטה
שעות ארוכות שלא מצליחה להוציא מהראש שלי את אותו הרגע
אני עדין לא מצליחה להבין את זה ..
אני ???
ולמה דווקא אותה שאני כל כך אוהבת ...
די אני רוצה לעצור הכל
אני רוצה שניה
לומר משהו
אני לא יודעת מה
משהו מציק לי מבפנים
אני יודעת שהאשמה היא גם חלק מההתנהלות שלי
אבל למה??
למה תפסת אותי בכל הכוח וזרקת אותי לדלת?
למה מהרגע שהתעוררת לא הפסקת לתקוף אותי
למה את כל כך לא מאמינה בי?
למה שאני אומרת לך שאני אוהבת רק אותך זה נראה שאת יודעת אבל עמוק בפנים עדיין מפחדת
ולמה את חושבת שאני לא פוחדת לאבד אותך ?
אמרת דבר אחד שהיה נכון
"ההינו זקוקים לזה"
להתפרקות הזו
אני כל כך מצטערת שההיתי כל כך אגרסיבית
אני מקווה שתביני אותי כמו שאני מנסה להבין אותך
הכל יהיה טוב רק אם נפסיק להיות כל כך להוטים
מה שבטוח שזה הכניס לי זעזוע רציני
אז בבקשה
אם תראי אותי שותקת וחושבת
תני לי את החופש לעצמי
אני מאמינה שלא סתם כל הדרך הקשה הזו
כי בטוב לא הצלחנו ללמוד כלום ..
שניה אחת של איבוד שליטה שעולה ביוקר
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
