I Kissed a Girl

היא שולחת לי ס.מ.ס 

"-היום מתאים?

-כן

-אני אצלך בוחצי

-אוקי, מחכה לך"

איך לומר?.. היה חם, חם מאוד

ישבנו על  בירה בחוף ניגבנו חומוס

היא לא  דיברה היו לה מין מבטי שקט משחקי קשיחות שהיא קוראת להם ביישנות

אני שואלת אותה 

"למה את לא מנשקת? העניים שלך כבר שעה מבקשות תשפתיים שלי"

שתיקה,חיוך,נשיקה 

"את לא מאמינה לי אבל אני באמת ביישנית בקטעים האלה"

נתתי לה את המתנה שלה ליום ההולדת , הפעם המילים שלי היו קצרות יותר חשבתי איך לומר לה שזהו

אני רוצה לגמור עם זה, שניה אחרי הפשטתי אותה בשרותים 

חזרנו לרכב , היא נוהגת ויד אחת שלה בכלל אי שם ב ... אהמ אהמ

לא חושבת שאי פעם עשתי דבר כזה 

התחרפנתי 

אחרי הפסקה של שלושה חודשים ללא עישון הייתי חייבת לעשן 

הסתכלתי עליה נישקתי אותה ,והלב מתפרק לו שם לאט

" אני אוהבת אותך אבל זהו אני חייבת להפסיק עם זה את לא מבינה כמה שזה כואב לי" .. 

סגרתי את המכנס שדמעות מציפות אותי 

והלב שלי מרוסק .. 

היא מסתכלת עלי במבט שלא אשכח עם עצבות כזו לא מוסברת. 

אפשר לומר שמילים לא היו שם (אחח היא עושה לי את זה כל כך). 

5 בבוקר ס.מ.ס 

"וואו זה היה לילה קסום , אני אוהבת אותך תודה על המתנות" 

והיום אחרי שהחלטתי שאני ממשיכה הלאה , שברתי לב אחר שאולי יש בו הרבה יותר אהבה אלי ..

אבל לא יכולתי , לא יכולתי לשקר , אני מתה עליה אבל היא לא עושה לי את זה  (כן זו בחורה אחרת) 

בכיתי כל כך בידיים שלה רק שתבין כמה אני מצטערת על שאני פוגעת בה ובלילה שהיא נגעה בי , ניסיתי שלא לחשוב על זה..

מי אמר שזה פשוט כל כך לאהוב? 

עדיף כלום מכמעט.. 

סליחה ששיקרתי , סליחה שניסיתי ,סליחה שפגעתי !!

I Love You ! 

כמה חבל לי

שאת לא מעריכה , 

שאת בוכה , בוכה על מה ?.

על מה שאת בכלל לא מצליחה לראות..

חבל לי

את יודעת? כבר יומיים יש לי פלשבקים לא נעימים כל כך מהילדות על מילים שאת אמרת לי  אבל סלחתי לך על הכל 

לך ולכל מי שאי פעם פגע בי 

אני יודעת שמילים יכולות להרוג ולפגוע אבל הן באחריות הנושא אותן בלבד 

אז  סלחתי כי הן לא שלי , ולא יהיו שלי לעולם.

אז תודה לך על כל מה שאת מנסה תמיד ועושה תמיד למעני אבל עדיין 

חבל לי שאת לא מבינה ורואה הכל באמת 

לפעמים נדמה לי שאת תראי את זה ברור מאוד רק שאמות  שאחסר לך כי תמיד 

מעריכים משהו שהוא כבר לא קיים.  למרות שזה נשמע דרמטי מידי 

את שוכחת לפעמים שזהו אני כבר לא בתוך הרחם שלך שכבר הפופיק שלי לא מחובר לשלך - או הו כמה זמן הוא לא מחובר לשלך

ואת עדיין לא מבינה את זה. 

אמא את לא מבינה כמה טוב נוצר מהבטן שלך , את בכלל לא מבינה ,את לא רואה את זה

והכי כואב לי שאת לא מסתכלת על זה כמו כל האנשים שעסוקים במחלת השיגרה 

ומחלת העייפות, 

מתי תתחילי לחיות ? מתי תקחי נשימה ותגידי אחח החיים שלי נפלאים יש לי ילדים מדהימים ובעל מושלם

כנראה שלעולם לא, 

אני מנסה ועושה הכל כדי לגרום לך לחייך אבל עכשיו פתאום שאת בוכה בגלל משהו כל כך טיפשי אולי שיכולת להניח בצד ולהסתכל שניה על האמת 

על העיקרון שעומד מאחורי העשיה שלי היית מבינה בעצם שאני עושה את זה בשבל כולם ולא בשבלי 

אבל כמובן שאני חרא של בנדם כי אני אומרת לך את האמת בפנים 

וכואב לך לשמוע את זה ששום דבר לא מעניין אותך ואת בכלל לא מקשיבה לא מתעמקת,  

אני לא זו שפוגעת בך את פוגעת בעצמך בזה שאת פשוט לא מתבוננת כמו שצריך ולא לוקחת מה שניתן לך. 

תודה אמא תודה רבה על זה שנתת לי לצאת לאור , למרות שלעיתים נדמה לי שהעולם הזה רע מידי בשבלי 

תודה על הכל ותזכרי שלעולם לא אחיה בשבל לרצות אותך, אני אחיה כדי לעשות מה שיש עלי לעשות 

אשמור עליך אדאג לך אוהב, אתן את כל החום שבעולם אבל יש דברים שכנראה אני צריכה עוד לתקן , דברים שאת טעית בהם איתי

ואת ממשיכה לטעות באמצעות ההשקפה שלך וחוסר הרצון שלך בכלל להתעמק בזה

אולי מתישהו את תגידי לי שאני צדקתי , אבל זה כבר לא יהיה ממש שימושי זה יהיה מאוחר מידי ורק אחרי שתראי את התוצאות

אני קוראת לעצמאות שלי בואי ,בואי וקחי אותי לארץ אחרת כי נשבר לי אפילו מהרעיון שהעם דורש צדק חברתי כי שום דבר לא משתנה כאן, ואין לי חשק להלחם על האידיאולוגיה שלי כי להם יש הרבה יותר כוח  כי אני רואה את זה ברור מידי, 

מרגישה בכלוב מתה לפרוש כנפיים ולעוף.

העיניים שלך עצומות עד כדי דמעות

בוגדת בחופש ובשמחה שלי שאני נכלאת לתוך החופש שלך 

שבו את בוחרת שלאהוב אבל רק מרחוק

שאני מנסה להבין מה זה אומר אני מתחילה להתבלבל , 

המוח רוצה לגרום לי להאמין לו אבל הלב שלי מרגיש אותך 

אי אפשר לזייף את זה אי אפשר לברוח מיזה. 

התחלתי לקרוא אתמול את "ללכת אחרי הלב"  דף ועוד דף 

דמעות של אהבה וכאב ירדו מעיניי , אהבה שלי אלייך ואלי 

וכאב שבא מהפחד שלך ללכת אחרי הלב שלך ולהשתחרר מהכל

האהבה הזו שכתוב עליה מוכרת לי כל כך הטעם שלה הטירוף שלה האמת שבה . 

והמרחק הוא עוד תירוץ מצויין לברוח 

אבל תמיד ידעתי שאין בי פחד כזה , אני עושה ואמשיך לעשות ולהאמין במה שאני מרגישה 

ורוצה. 

כי אחרת אין לי מקום בעולם הזה, 

מאז גיל צעיר מאוד נשבעתי לי שלא אהיה עוד אדם שצועד על שביל החושך , כן ובכל פעם שאני רק מסובבת את הראש להביט

או לשניה אחת דוחפים אותי לשביל הזה , הלב שלי מתחיל לחלות ושוב מתגעגע אל עצמי. 

אין טעם לחיים שלי אם אני עושה מה שכולם בוחרים 

ולא יודעת מי היצור המדהים שכלוא בגוף שלי זה שמניע אותי לעשות את אותם דברים שעושים לי פרפרים בבטן

זה שמאמין במה שאנשים לאט לאט מתעוררים לתוכו אבל אין דרך אחרת וזה ברור כל כך. 

אז זהו מסלולך ואלו הן בחירותייך וזוהי חירותך ומתוקף אהבתי אלייך עלי לשחרר אותך 

לכן תמיד המשכתי ,

ואת אולי לא מבינה אותי כל כך , אבל לא צריך להבין הרבה ,אני אוהבת את הנשמה שיש בך 

ורוצה את האהבה שלך את המגע שלך את החום שלך את החיבוק שלך שעוטף אוותי ויחד עם זה את השכרון חושים שאת מכניסה אותי אליו

בשניה שאת נוגעת בי. 

אז איך את יכולה לחיות ככה ? כל כך רחוק מהרצון שלך להרגיש את גוף שלי ואת הרכות שלי 

איך את יכולה לברוח מהדבר הכי מדהים שיש בעולם הזה , כי רק מאהבה שמניעה אותנו צומחים הדברים המדהימים ביותר

אין מקום לפחד. 

ואת תמיד שם , את וכל אישה שאי פעם נתנה ללב שלה לאהוב אותי 

ואז אולי את תשאלי אותי "מאיפה הכוח הזה ואיך את מסוגלת לאהוב ולהמשיך?"

מסוגלת כי זו המהות של האהבה

אי אפשר לכלוא אותה אי אפשר להלחם על אהבה 

אפשר רק להתמזג לתוכה ולהכיל אותה ולפזר אותה לנשום אותה כי היא היסוד. 

אז הצער שלי הוא בשבלך והדמעות שלי הן על כך שאת מוותרת על החירות שלך 

אבל הוא לא שייך לי הכאב הזה - אני רק מאחלת לך שתהי חזקה ותלכי בעקבות המצפן שלך. 

כי המצפן הכי טוב שקיים הוא הלב שלך.

בעיקר לא לדבר בטלפון עם מישהי שעלולה להפתיע אותך בזמן שאת שותה. 

בהצהרות רגשיות 

ולהתאים את הבילוי שאת רוצה להינות ממנו לאופי החברים שלך אחרת את לא תהני

או שפשוט באמצע הערב שלך והחשק לרקוד  

כולם רוצים גלידה כי אני בדיוק זקוקה לגוש השומן הרווי והמתוק הזה בישבן שלי ..

ועוד משהו 

קיבלתי הצעה מבחור שהיה ידיד ילדות , האמת שלא דיברנו המון שנים בגלל ריב מלפני שנים

ולא מזמן מצאתי אותו מפייסבוק וחידשנו קשר. 

כל אופן הסיבה לריב שהיה בנינו די מסתורית כי מעולם הוא לא הסביר למה הוא כועס עלי , ובכל פעם שניסיתי לדבר איתו הוא גימגם

לא נותר לי אלא לתת לזה פשוט להתפוגג ולהקבר באדמה מה לי ולכעס או שנאה שאני לא ממש מבינה את המהות שלה?. 

ההצעה שלו היתה סודית כמה מפתיע "בואי את חייבת לראות את זה"  הוא אומר לי תני לי את המספר אני אתן לשותפה שתסביר לך הכל

וכן היא דיברה , שמעתי את המילים היפות שהיא אמרה לי אבל הלב שלי לא התחבר לזה.

המון שקרים שמנסים להיות אמיתיים.  

"מה אם את מכירה אותו מאז הילדות לא תסמכי עליו"  התשובה היא לא אני לא סומכת על אדם שלא סומך על עצמו בזה שהוא יכול לבוא ולומר לי

את האמת. 

אמת אחת שכל כך פשוט לדבר עליה , ואגו שמסתיר אותה בשבל הפסון. 

דיברתי איתו וניסיתי להמחיש לו את התחושות שלי

אבל אני יודעת שהוא לעולם לא יבין אותן הוא לא מסוגל להכיל את העומק שיש בי , 

אז  פשוט ויתרתי מלנסות בכלל לגרום לו להתחבר לתחושות שלי והבהרתי שאין בי אפילו טיפת כעס 

אני לא הפסדתי כאן כלום. 

הרגשתי שהוא רודף אחרי משהו, אבל שהוא ענה לדברים שכתבתי לו הוא התנצל על שלא קיבלתי את מה שהוא ניסה לתת 

כמו שהוא היה רוצה שזה יהיה,  אבל זה לא שלא קיבלתי , רק הדרך שבה זה קרה פתאום והכל נכנס לי בבום מול הפנים בגל אחד

"תקשיבי זה לא בשבלך" 

לא יכולה לעשות מה שאני לא מאמינה בו, ולא יכולה לשקר לעצמי