הבלוג של "אמא יש רק אחת"

אני לא מרוקאית, אבל עצבנית בדיוק כמו המוניטין ה"חם" שמייחסים לה.

בעלי חצי מרוקאי. 

הוא העלה לי את הפיוז הבוקר, כמו בכל בוקר בשנות הנישואין שלנו, כשאני מתעוררת מוקדם (הוא דואג להעיר אותי מיד אחרי שהשעון מצלצל), להכין כריכים לבית הספר, להעיר את הקטן למקלחת כי שוב הרטיב, לבדוק אם האמצעי הרטיב ולדאוג שיתרחץ.

להכין בקבוק לקטן, לארגן לו את התיק לגן, להתלבש ולהתארגן בעצמי לעבודה.

כל בוקר. זו הרוטינה.

ונחשו מה בעלי היקר עושה בכל הזמן הזה.

שוכב במיטה בחדר שלנו.

צופה בטלויזיה.

ידיים משולבות מאחורי הראש.

שוכב.

מתעורר בעצלתיים.

למה לא? החיים דבש ואין עבודה על הבוקר!

וברוב חוצפתו עוד מעז להתלונן שנרדמתי אתמול בלי לתת לו יחס.

שפכתי עליו את כל העצבים שלי. אמרתי לו שיחסית אליו אני מרוקאית אמיתית והוא פשוט מזויף!

אדיש כזה, לא אכפת לו מכלום!

ואז הוא אמר משפט שנכנס לי כמו חרב ללב: "אמא מרוקאית לא צועקת על הילדים שלה כשהם מרטיבים במיטה. אמא שלי ספגה את זה שנים ומעולם לא שמעתי אותה צועקת על זה".

???????

What the F U C K !!!!

א. כבר סיימתי לצעוק עליהם! אני רק מעירה כפי שהמטפלת ייעצה לי. והאמת, שגם את זה כבר הרבה פחות, כי כמה אפשר לכעוס על זה?

ב. הוא שופט אותי בזמן שלא הייתה לי הבנה כלל בכל הקשור לנושא הזה ובזמן שרק  א נ י  טיפלתי בהם ובכביסות??? ועדיין מטפלת!!!

ג. אני מגיעה ממשפחה מפורקת, הורים גרושים ואמא חוצנית, הוא באמת חושב שהאינסטינקטים שהיו לי היו בריאים???

ד. אני עובדת על עצמי כ"כ חזק כדי להשתנות אבל זה לא פאקינג פשוט !!!!!

ה. אני מצליחה לחייך יותר בעקבות הנסיונות לשינוי וזה די נעים. אפילו הילדים יותר נינוחים. אז למה לעזאזל לומר דבר כזה איום ונורא???? את המחמאות והפידבקים הטובים הוא לא מדגיש. זו הבעיה שלו. מציג רק את השלילי. נותן לי תחושה שאני תמיד צריכה להשתנות ולהשתפר.

ססססאמק אתה גם לא מושלם!!!!