הבלוג של "אמא יש רק אחת"

ערב.

עברנו יום עמוס אצל הדודים.

על האש והרבה קורקינט, רוחות מטורפות והרבה גשם, פיתות, סלטים, עוגות ומיצים, צחוקים ודמעות.

עייפים.....

בית.

מקלחות.

הקטן הוכנס ראשון למקלחת. כל היום טייל בתוך השלוליות, רטוב עד העצם.

אחרי מקלחת מרעננת, ביקש כוס חלב.

התחיל לשתות ונשפך.

נשפך ממש מעט. עצרתי אותו שלא ידרך על זה וניגבתי.

ביקש עוד חלב.

התחיל לטייל עם הכוס, אני בדרכי לעשות כביסה ו....נשפך שוב.

הפעם לא מעט. הפעם על הבגדים הנקיים, על הרצפה שאתמול שטפתי. 

עצבים!!!!

אני צועקת.

"אני לא יכולה לעשות צעד בלי שאצטרך לנגב אחריך. נמאס לי!!!"

מנגבת לו את החולצה.

מנגבת את הרצפה.

מחליפה לו חולצה וצורחת כל הדרך.

הקטן, מתיישב על הרצפה ובוכה מרורים.

מה עשיתי?

מה אמרתי?

בסה"כ נשפך החלב.

נכון, זה מכעיס, כי הוא אף פעם לא מקשיב, תמיד מטייל עם הכוס, תמיד נשפך לו.

"אבל הוא עייף", בעלי אומר. "אני לא מבין למה את צועקת?"

"ברור שאתה לא מבין! אתה יושב עם הפלאפון שלך וצופה מהצד. לא תקום לנקות אף פעם!!" צורחת עליו והקטן ממרר בבכי.

אני אוכלת את עצמי.

למה אני צועקת? ולמה על הקטן שלי?

הרי לא בוכים על חלב שנשפך (למרות שהרצפה מלאה בסימנים עכשיו ואין לי כוח להעביר סמרטוט עם שמפו רצפות. ולמרות שזה משפט מפגר שלא מדבר בכלל על החלב שנשפך).

פשוט...אני מרגישה מלאה.

מלאה בעבודות בית.

מלאה בלחזור על הסברים שאסור ככה ומותר ככה ולא לשפוך ולא לטייל ולא לזוז ולא...ולא...ולא!

כמה לא?

למה לא כן??

כי אני מרגישה לבד. למשל, לבעלי לא אכפת אם הילד הגדול לא יתרחץ. שיסריח, בעיה שלו. אם הוא לא רוצה להתקלח יותר טוב, "חוסך לי", הוא אומר (כאילו פסיכולוגיה הפוכה), ולפעמים אני זורמת עם זה (כשאני יודעת שהוא לא באמת מסריח). אבל היום כשאני יודעת כמה גשם הרטיב אותו, כמה הוא התלכלך והשתולל, זה מפריע לי. ברמת הפרעה נפשית. איכסססססס!!! שייכנס למיטה ככה?? למיטה הנקייה שלו? לפיג'מה הנקייה שלו???

אז צעקתי גם על הגדול שלי. ואז הבנתי שאיתו זה לא עוזר אז הורדתי את הטונים. ועוד. ועוד. והוא נכנס. לא בדרך קסם, אלא בדרך של מניפולציה. "הטלפון שלך יוחרם". נמאס מהאיומים הטיפשיים האלה. למה שלא יעשו מה שאומרים להם בלי איומים והבטחות?

באמת למה?

למה שהחיים יהיו קלים?

בעלי היה אומר עכשיו:"כי את עושה אותם קשים!"

מעצבן!

אני יודעת שהוא צודק.

בגלל זה הוא מעצבן.

הייתי חייבת לרצות מישהו חכם?

לא יכולתי למצוא איזה טמבל שיעריץ את האדמה שאני דורכת עליה בלי להוכיח לי כל פעם כמה שהוא צודק וחכם ?

לא.

יש לי דרישות גבוהות להשבחת הגנים שלי.

וזה מה שקיבלתי.

מראה מול הפרצוף!

!Life Sucks