הבלוג של "אמא יש רק אחת"

אנחנו אף פעם לא חולות.

גם עם חום גבוה, אנחנו לא מרשות לעצמנו ליפול למשכב ואשכרה לנוח.

רחמנא ליצלן. לנוח? זה מושג שחלף מהעולם שלי מהשניה שהפכתי אמא.

הילדים רעבים או סתם צריכים משהו - האמא מטפלת. כי את אבא הם לא רוצים.

מסיבת סיום של הגן - תלכי גם אם את מעולפת עם כאב ראש, גרון צורב ואוזניים סתומות.

כי "צריך"!

למה צריך? הילד בן 3, הוא לא יודע בכלל שיש מסיבה, הוא לא זוכר, לא יזכור מחר ומה גם שהוא לא ישתתף בכלל בריקודים, כי אמא שלו שם והוא מתבייש.

וזה מה שקרה. מתחילת המסיבה ישב על ברכיי וניסיתי בשארית כוחותיי מלאיי הוירוסים, תחת השפעת אופטלגין - להרקיד אותו על ברכיי כדי שיצחק ויהנה איכשהו.

יופי.

נהנינו.

אמא חזרה יותר עייפה מקודם. אבל הצלחתי להצחיק את הילד והוא ממש נהנה.

מה לא עושים בשבילם?

עכשיו, כולם במיטות...תכננתי לסדר ולנקות.

פחחחח.....תכננתי.

יודעים מה עשיתי בסוף?

התעטפתי בשמיכה בסלון ועצמתי עיניים.

ששששש....

It's oh so quiet.....it's oh so still

you're all alone, and so peacefull until

הטלפון מצלצל...זה בעלי.

מתקשר ממשמרת הערב שלו.

שואל מה נשמע ואיך היה...

רוצה לומר: "היה מתיש להפליא" ובמקום זה מספרת לו על עלילות הערב שחלף.

עוד מעט יגיע הביתה.

לבית המבולגן.

המלוכלך.

לסלון עטור סלי הכביסה שחצי ממנה קופלה לפנות ערב.

החצי השני לא מזמין בכלל.

פשוט רוצה לישון.לתת לגוף מנוחה. הכביסות והסדר יחכו כי...

Tomorrow is another day