הבלוג של "אמא יש רק אחת"

איזה יום מתיש זה.

יצאתי לעבודה למרות שאני חלשה מאוד.

סחבתי שעה ועוד שעה.

תכננתי לצאת שעתיים לפני הזמן, לבסוף נשארתי חצי שעה אחרי הזמן.

וורקוהולית מטורפת.

באמצע היום צלצלה אליי גיסתי.

"אז מה להביא להיום בערב? שמעתי שאנחנו מגיעים אליכם לביקור" היא שאלה בחייכנות.

ואני....מהההה??? מי????? מתי???

ככה סתם בעלי סגר עם גיסי שהם מגיעים הערב.

לא שמפריע לי...פשוט אשמח אם יודיעו לי מראש.

בכל זאת, אני חולה, הבית הפוך, הכביסה עולה על גדותיה וכו'. לא נעים.

צרחתי קצת על בעלי אבל בסדר....

הגעתי הביתה, הכנתי צהריים לילדים.

נחתי כחצי שעה...היה משכר לעצום עיניים ולתת לגוף לנוח סוף סוף. הגוף תשוש ודואב מהוירוס המרגיז הזה.

אחרי חצי שעה התעוררתי, סידרתי קצת והתחלתי לשטוף.

הבית היה פיכסה!

השירותים והמקלחת זוועה!

לו היו שומעים את הבית שצרח הצילו מרוב לכלוך - היו בטוחים שאנו מתעללים בו!

קיפלתי כביסה. ועכשיו אני שותה נס קפה. יאמי. להרגיע את הראש.

נו....מתי הם באים?

שיבואו וילכו כבר.

אני גמורה!