אתמול נפגשנו שוב עם הפסיכולוגית/יועצת משפחתית (אין לי מושג איך היא מגדירה את עצמה, סליחה מראש).
היינו יחד עם הילדים הפעם.
קודם לכן, הכנתי אותם שאנו צפויים להיפגש עם מישהי שתעזור לנו לצעוק פחות ולהסתדר יותר. הם שאלו אם היא דומה ליועצת הקודמת ("המכשפה").
אמרתי להם שממש לא.
כשהגענו אליה, היא ביקשה מהילדים לומר את שמו ואת גילו, תחביביו ועיסוקיו ואח"כ נתנה לנו לשחק במשחק קופסא מאוד מעניין שכולו חשיפת רגשות.
אני יכולה לומר בלב מלא, שהצלחתי ללמוד על המשפחה שלי בשעת משחק אחת, יותר ממה שידעתי עליהם כל חיי.
הם כ"כ מלאים ברגש, כ"כ אוהבים אותנו ואנחנו אותם. הם באמת מעריכים את מה שאנו עושים בשבילם והבכור שלי חושב שאין כ"כ הרבה צעקות בבית כמו שחשבנו. האמצעי שלי חושב ההפך - שיש הרבה צעקות.
והצוציק, היה עסוק בלעשות בלגן תוך כדי משחק בבובות הדינואור שהיו שם חחחח
הגענו מאוחר.
הלכתי לישון רגועה יותר.
קמתי רגועה יותר.
חייכנית יותר.
אתם יודעים מה הכי מצחיק?
שהיא לא עשתה או אמרה כלום!
היא זרמה איתנו (כמו שהבכור שלי אמר אח"כ בבית), היא נתנה לנו לנהל את הפגישה, את המשחק, לשאול את השאלות. נתנה לנו חופש פעולה ודיבור. אני חושבת שזה מה שהיינו צריכים. מתווכת שתאפשר לנו לתת דרור למילותינו ורגשותינו בלי לחפור יותר מדי, בלי להסתובב סחור סחור דרך הרצאות והטפות מוסר. בלי להאשים כל הזמן, בלי להנחית ביקורות. בלי.
פשוט הייתה שם כמו עמוד האש שחצץ בינינו לבין רגשותינו וזכרונותינו השליליים לבין האהבה האמיתית שקיימת בינינו. האהבה שלא נתנו לה מספיק חופש להתבטא.
גם על עצמי למדתי. למדתי שלמרות כל התלונות שלי על הקשיים שהילדים מערימים עליי, אני לא יכולה בלי לדאוג להם. זה מושרש בי כמו עץ אלון שנטוע כבר עשרות שנים באדמה. ואפילו כשיש לי פנאי, אני מחפשת מה לעשות. כביסות, בישולים, סדר, ניקיון. כי זה פשוט מוזר לי סתם לשבת ולקרוא ספר - זה נקרא בעיניי להתבטל, כי מה? נגמרה העבודה בבית? איך יכול להיות?
אז לפעמים, אחרי סקירה קצרה בבית, אני רואה שבאמת סיימתי את כל עבודות הבית להיום, ואז שוקעת לתוך ספר אהוב....עד שאחד מהם מפריע לי. ואתם יודעים מה? אני כבר לא קמה בעצבים. כי אחרי שהבנתי שאני צריכה אותם כמו שהם צריכים אותי, אני קמה אליהם רגועה יותר, בחיוך.
אני אוהבת אתכם משפחה קטנה ויקרה שלי.
אוהבת יותר ממה שאי פעם תדעו.
תודה שאתם בחיי :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא ללא הפסקה