היה לי יום ממש כיף עם אדווה והחברה שלה, שאקרא לה גאיה. בילינו בתל אביב בעיקר בשוק הכרמל ודיזינגוף סנטר. כמובן שקנינו דוקטור פפר בפיצוציה, כי זה ממש ממש טעים (גאיה לא אהבה את המשקה). בהתחלה, חשבתי שאני לא אוהב את גאיה, אבל אני פשוט ממש ממש נהניתי היום. בסוף גם הלחנו אליה הביתה, ויצאנו משם רק באיזה תשע וחצי. לשמחתי, שתיהן גרות בשכונה שלי, ככה שאני לא אשתעמם בשאר הקיץ. אני חושבת שיש סיכוי שאני בסוף אהיה איתן יותר מעם ים ותמר. האמתף אני מעדיפה להסתובב עם אדווה וגאיה. הן גם מרגישות בוגרות יותר, בדרך שונה אבל. יענו... יפ ותמר גם בוגרות, אבל זה בגרות שונה. טוב, גם ים וגם אדווה מש"ציות (אדדווה לא פעילה אבל). הקטע הוא, שאדווה היתה חברת ילדות שלי, והיינו ממש קרובות, והבית שלה היה סוג של בית שני, אפשר לומר. טוב.... אני מרגישה רע אבל. מה יקרה אם אני פשוט פתאום אנטוש את ים ותמר? מה אם אני פשוט אשתייך לבנות היותר מקובלות של השכבה? אני מסוגלת באמת שכן. אני רוצה. 

תקראו לי מגעילה, בסדר? אני יודעת שזה נכון, לרצות לנטוש את החברות שלך כדי להיות קצת יותר מקובלת. אני יודעת איך זה מרגיש, גם אותי נטשו בשביל אותה סיבה. אבל מה אפשר לעשות? כשרוצים לשרוד בטבע, אתה בסוף תצטרך לבגוד באלה שקרובים לך, נכון? וואי אני מרגישה ממש קקי עכשיו שכתבתי את זה. אבל זה למה זה בלוג, נכון? כדי שאני אכתוב מה שאני רוצה, ושאנשים ישפטו מה שהם רוצים. כאילו שאכפת לי.

קיצר, החלטנו שאנחנו רוצות להשיג קעקועים, אבל זה רק בנובמבר, כי זה מתי שגאיה הופכת לבת 16, והיא יכולה לקעקע בלי אישור הורים. גם לא היה לנו מספיק כסף היום. יענו... לי היה. אבל צריך זמן לחשוב, לא? אני יודעת מה אני רוצה, אבל. אני רוצה נוצה מפוצלת על מפרקת כף היד. יש לזה משמעות. אצל האינדיאנים האמריקאים, מי שלובש נוצה מפוצלת חווה פגיעות בזמן מלחמה. זה מטאפורה, מבינים? כי אני די חביתי דברים לא קלים בחיים שלי. זה לא כמו אונס, או מכות מההורים (למרות שהילדים בכיתה שלי כן היו מרביצים לי לפעמים ביסודי. הייתי אפילו הולכת מכות עם אדווה). אבל זה כן כאבים לא נעימים. אח מת, סבא שלי שהיה ממש ממש יקר לי, הצקות 7 שנים מהחיים שלי, מעבר ממקום למקום (טוב, ישראל בלגיה רומא ישראל), אח שבקושי אכפת לו ממני, אמא שאיך שהיא מגיעה הביתה מדליקה ת'טלוויזיה. לפעמים אני מרגישה שהבנאדם היחיד שאכפת לו ממני זה אבא שלי. מה אני אעשה בלעדיו? אבא.... אבא אם אתה קורא את זה, זה כנראה כי אני מתה. או בגלל שהחלטת להסתכל בהיסטוריה כי אתה חושב שאני צופה בפורנו, והשיט הזה ממש משעמם, אז אתה לא תמצא, אבל קיצר, תבין שאני אוהבת אותך, ובלעדיך, זה כמו לחיות בלי מים. לא הייתי שורדת בלעדיך. זה הכל תודות לך שהגעתי עד לכאן. אני אוהבת אותך יותר מכל דבר בחיים שלי ואני פשוט לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך. תודה.

XOXO