אז יש שמועות שהולכים לסגור את ישראבלוג והפעם באופן סופי.. אז ככה שאני מרגישה שאני חייבת לבלוג שלי לפחות פוסט פרידה -
כאות תודה שהתלווה אליי בשנים מאוד קריטיות וקשות, בשנים של התבגרות, בשנים שהן רגע הכניסה לחיי המבוגרים.
לא האמנתי שאצליח להחזיק מעמד כל כך הרבה שנים עם אותו הבלוג. הרי הפוסט הראשון שלי כאן דיבר על כך שהחלטתי, אחרי שנים שאני פותחת בלוג ובסופו מוחקת אותו, להחזיק בלוג לכמה שנים טובות ולעדכן אותו לפחות מידי פעם כשיש לי הזדמנות, ועמדתי בזה לשם שינוי!
אז אני מאוד גאה בעצמי על זה.
ואני כמובן מתכננת לשמור את כל הפוסטים שלי כאן כי אין דבר כזה שלא חחח זה יהיה כיף בעוד כמה שנים לדפדף בפוסטים ולהיזכר בדברים שכנראה אני לא אזכור כל כך טוב כמו עכשיו.
ברגע שיסגרו כאן, תהיה לי קשה המחשבה שלא תהיה לי פלטפורמה אחרת לכתוב, לתעד ולקרוא.. כי אני גם לא מתכננת לחפש כי לפי דעתי, כרגע זה הספיק לי
לא יהיה עוד מקום כמו ישראבלוג. מקום שמעלה כל כך הרבה זכרונות, נשכחות, הכרויות.. באמת זו הייתה חוויה נורא גדולה
לפעמים ישנם רגעים שאני נזכרת שהייתי בגיל 14, לפניי כמעט עשור כבר, כמה תמימות... כמה חוויות... גדלנו באמת על תכנים טובים ועצוב שדברים כל פעם נסגרים ונפתחים דברים חדשניים ופחות אנשים נכנסים לאותם מקומות וממשיכים הלאה בחיים ככה שאין יותר זכר לפלטפורמות שהיינו משתמשים בהן - כמו שעת השין, מסנג'ר, סקייפ, אייסיקיו ועוד המון המון מקומות מקסימים וכיפיים שהיינו מבלים בהם את שעות אחרה"צ שלנו כילדים\מתבגרים
לפעמים, הייתי כל כך רוצה לחזור לאותן שנים.. לאחרה"צ פנוי שבו אני נפגשת עם חברים\יושבת על המחשב ומכתבת עם חברים\מעבירה שעות בעיצוב בלוגים\כתיבת סיפורים\צפייה בטלוויזיה בערוצים אהובים.. אחח איזו ילדות מקסימה
ממש עצוב לי שהילדים שלי, בעזרת השם, לא יוכלו להבין על מה אני מדברת כשהם יגדלו ויהיו בגילי.. ובכלל מעניין מה יהיו הפלטפורמות עד אז....
ובנימת געגועים זו, ובהכרת תודה לבלוג שלי.. אסיים כאן
נקווה שהמקום הזה לבסוף ישאר אך אני לא מאמינה.
תודה לאנשים שהיו כותבים כאן באתר, ומנעימים לי את שעות אחרה"צ בילדות :) היה חוויתי ומהמם ואני לא מתחרטת על שום רגע
בהצלחה בהמשך החיים ובמציאת מסלולי הדרך שנועדו במיוחד בשבילנו. הולכת להתגעגע להכל!
