בואו נשתמש בדוגמא. בחורה בת תשע עשרה, שנניח וגובהה הוא 1.65 ומשקלה הוא 56 קילוגרמים.
לפי כך, אם נחשב את BMR שלה, המדד שלכאורה מודד בערך כמה קלוריות היא צריכה
לצרוך ביום על מנת לדאוג שהגוף שלה יוכל לשמור עליה בחיים.

BMR של אישה ממוצעת: 

Female BMR = 0.9 x body
weight (kg) x 24 = 0.9 x 54 x 24 = 1166 calories

אז אם הייתי בקומה, והדבר היחיד שהגוף שלי היה צריך לבזבז עליו אנרגיה (כלומר
לשרוף קלוריות) הוא על לתפעל את מערכות הגוף בשביל להישאר בחיים, הייתי צריכה 1166
קלוריות. אבל מה קורה אם אני לא בקומה?

למען החישוב, אני הולכת להגדיר את עצמי כרזה בטווח המשקל הבריא (BMI תקין). בואו
נאמר שכל מה שאני עושה ביום לשם הדוגמה הוא לישון, לשבת במחשב, ולהתהלך ברחבי הבית
לביצוע פעולות יום יומיות כמו ללכת להתקלח.

על פי החישוב, מספר הקלוריות שאני שורפת רק בשביל להישאר בחיים בשעה הוא 48.6
קלוריות. עכשיו בואו נחשב את שאר הפעולות שהגוף שלי שורף אנרגיה עליהם מעבר לכך-
שינה של שש שעות- 48.6 כפול 0.22 קלוריות שנשרפות על שינה בשעה כפול שש שעות-
64.15
ישבתי במקום במהלך שמונה שעות- 48.6 כפול 2.00 קלוריות שנשרפות על ישיבה כפול
שמונה שעות- 777.6
אכילה, הליכה לשירותים, ועוד פעולות בסיסיות למשך 4 שעות- 48.6 קלוריות כפול 3.00
קלוריות שנשרפות לשעה כפול 4 שעות- 583.2
עכשיו, אם אני מוסיפה לזה את 1166 קלוריות שהגוף שלי שורף רק בשביל לתפעל את המערכות
גוף בשביל שימשיך לתפקד פלוס כל הקלוריות שהוא שורף על ביצוע הפעולות הבסיסיות
שציינתי, נקבל את התוצאה שהגוף למעשה שורף 2591 קלוריות. וזה רק בשביל הפעולות
הבסיסיות ביותר, שינה, אכילה וישיבה. זאת אומרת אני למעשה צריכה 2600 קלוריות רק
בשביל לשמור על המשקל . עכשיו נניח שאני גם הולכת לבית הספר, מנקה את החדר שלי,
יוצאת לקניות או מבשלת. ככל הנראה אצטרך קרוב יותר ל2800 קלוריות וכל זה רק בשביל
לשמר את המשקל שלי.

כמו שציינתי, הגוף שלך זקוק ליותר אנרגיה על מנת להאיץ את חילוף החומרים שלך- החילוף חומרים שלך לא הרוס, הוא בסך הכל מתאים את עצמו לכמות קלוריות שאת מעניקה לו. לא רק שאת צריכה לעלות

חזרה משקל קריטי לגופך רק בשביל שימשיך לתפקד, לשקם את האיברים הפנימיים הפגומים,
לייצר את ההורמונים (שבין היתר ישיבו את המחזור שאבד במקרה והוא אבד- ולא, הוא ממש לא בהכרח מפסיק אצל כולן). כשאת מגבילה את עצמך מבחינת
קלוריות ואכילה, למעשה שדדת מהגוף שלך מאות אלפי קלוריות (או יותר) שהוא צריך בשביל לתפעל את
עצמו, אז לא רק שאת צריכה את הקלוריות בשביל לשמור על המשקל שלך, את צריכה יותר
קלוריות בשביל להוסיף את הקלוריות שמנעת מעצמך כדי שלגוף שלך יהיה את האנרגיה
הדרושה לו בשביל לשקם את כל הדברים שנפגמו. לכן תהליך החלמה שמבוסס על 1200, 1500
או אפילו 2000 קלוריות פשוט לא עובד, לא באמת. כן, החילוף חומרים שלך האט. כן, את
יכולה טכנית לעלות את המשקל חזרה על הרבה פחות קלוריות (אפילו 500), אבל זה רק בגלל
שהגוף שלך עדיין יהיה תקוע במצב של הרעבה, הרי איך ייצא ממנו אם את לא נותנת לו את
הקלוריות שדרושות לו לשם כך? הרי בן אדם בריא מעולם לא היה מעלה במשקל מלאכול 500
קלוריות ליום, וגם לא 2000. להפך. המטרה הנחשקת של הגוף שלך היא לא לשקם דבר ראשון
איברים שנפגמו, אלא רק לשמור עלייך נושמת אלא אם כן את נותנת לו את כמות הקלוריות שהוא צריך למען השיקום, אם לא תתני לו אותה הוא לא יוכל לשנות דבר בעצמו. התוצאה?
כן, פיזית תעלי את כל המשקל חזרה אבל עדיין תהיה תקועה במצב הרעבה. את תהיה במשקל תקין על פי הBMI,
אבל כל איבר בגוף שלך עדיין יהיה פגום ולא בריא- רחוק מכך.

כן, 3000 קלוריות מינימום זה מפחיד. אבל זה יותר מנחוץ.
השלבים לא קלים, הספקות הבלתי פוסקים האם זו באמת הדרך הנכונה, האם לא אמצא את עצמי בהשמנת יתר, חוסר היכולת לצפות איך התהליך יתקדם והעובדה שמרגיש כאילו ההחלמה הזו
משתלטת על חייך כמו כמו ההפרעת אכילה עצמה. החלמה זה מבעית, אמוציונאלי, מלא
בלחצים וחוויות קשות, אבל את יודעת מה יותר מפחיד מ3000 קלוריות? להיות תקועה
במאבק תמידי נגד הפרעת אכילה לשארית חייך. היום הכי קשה במהלך השיקום הוא הרבה יותר
טוב מהיום הכי מוצלח בהפרעת אכילה. תני להחלמה צ'אנס, את תמיד יכולה להתעלל בעצמך
מחדש מאוחר יותר.

מקורות לטקסט: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

ממליצה לכל מי שקורה את הטקסט הזה ושוקל לעבור שיקום בעצמו שיציץ בקישורים האלו.