ניצוצות של תקווה .

כבר שנים רבות שלא נירשמו אחוזי הצבעה נמוכים כל-כך בבחירות לרשויות המקומיות ,

מה שמעיד על אדישותו הגורפת של ציבור הבוחרים , ועייפותו המוחלטת מהבטחות שווא .

הסלוגן "מי שמצביע משפיע" , הוא רק סלוגן , אבל מאחוריו כבר אין באמת מהות .

אני הלכתי להצביע , בגאווה ונחישות יש לומר , הערכתי מאוד את ראש-העיר שלנו ואת פועלו ,

והרגשתי שאני לא מוכנה שיבוא מישהו חדש במקומו , שעלול להרוס ולקלקל .

לצערי בעיר שלי נירשם מהפך , וראש-העיר שלנו הפסיד בבחירות , התאכזבתי קשות !

החדש והלא מוכר הוא תמיד מפחיד ומרתיע , ועד שאין הוכחות לעבודה טובה ,

אתה רק חושש מפני אותם שינויים ש-עלולים לבוא , ואולי לא לטובה ...

מעטים הם ראשי הערים שהציבור בעירם תומך בהם באופן-גורף ,

רוביק דנילוביץ מבאר-שבע , ויונה יהב מחיפה , הם חלק מאותם מעטים ,

מבלי להיות תושבת הערים הללו , אני חשה איזה עבודה טובה הם עושים בעירם ,

ולכן אין-ספק שהציבור מחזיר להם את תודתו ומצביע בעדם בקלפי באחוזים גבוהים .

ברוב המדינה , קהל הבוחרים כבר מזמן שבע מהבטחות ,

וכולם יודעים היטב : לפני הבחירות הכל עניין של קמפיינים , טובים יותר או טובים פחות ,

המבחן האמיתי הוא העבודה בפועל אחרי הבחירות , שם נימדדת ההצלחה האמיתית !

מקווה שבקדנציה הנוכחית של ראשי הערים ברחבי-הארץ , הם ישרתו טוב את תושבי הערים שלהם ,

ומי ייתן ובבחירות הבאות האמון בין הבוחרים לניבחרים יזקוף את ראשו ,

ועם-ישראל ייצא בהמוניו להצביע ולהכריע , כי אדישות כמו שראינו אתמול ,

היא לא באמת טובה לאף-אחד , לא לבוחרים ולא למועמדים .