ניצוצות של תקווה .

התמזל מזלי וזכיתי לגדול על ספי ריבלין ,

היה שווה להיות חולה אי-שם בשנות השמונים המוקדמות ,

להישאר בבית ולא ללכת לבית-ספר ,

ולראות בהנאה והתרגשות גדולה את "רגע עם דודלי" "הבית של פיסטוק" ,

ואחר-כך את נוח רב מוח ב-"זהו-זה" ....

קומיקאי ענק היה ספי ריבלין , וגם אדם נעים ומיוחד .

המאבק שלו במחלה הארורה בשנים האחרונות קרע את ליבי ,

והראה לכולנו כמה אמיץ וגיבור היה האיש , וידע גם בשעותיו הקשות -

להשתמש בהומור המיוחד לו כל-כך .

כמה מצמרר שדווקא אתמול ניפטר ספי , בעיצומו של חג-החנוכה ,

שהוא חג-הילדים , חג שספי הופיע בו בעצמו אינסוף-פעמים ,

ושימח את ילדי-ישראל החוגגים ....

שני ימי שלישי האחרונים היו עצובים לכולנו ,

תחילה מותו של אריק ועכשיו ספי ,

מעבר לעצבות העמוקה שחשים כולנו בלכתם של השניים ,

ישנה גם עצבות ומועקה על דור הולך ונעלם ,

דור שלא ישוב עוד להיות כמותו ,

דור שבמקומו באים אנשים שלא ממש משמח לדעת שהם אושיות התרבות של ילדינו ,

דור שבמקומו באים אנשים שדי עצוב לדעת שהם עכשיו גיבורי-התרבות שלנו ...