ניצוצות של תקווה .

במהלך שמונה השנים האחרונות בהן שרוי אריק שרון בתרדמת ,

ניזכרתי בו לא מעט . קשה לעכל את הטרגדיה שנחתה עליו די-בפתאומיות בגיל 77 ,

בן-אדם שוקע לתוך תרדמת לאחר אירוע מוחי , וחייו מתהפכים ללא היכר .

מידי פעם בשמונה השנים הללו היתה מבליחה כתבה באחד הערוצים , על מצבו הבריאותי ,

שם סופר באופן מצמרר שלפעמים היה מניד את רגלו , או את עפעפיו ,

סופר גם שבניו תמיד היו שמים לו את מהדורות החדשות לצפייה ,

ואפילו קוראים לו מהעיתון היומי .

תמיד הערכתי מאוד את פועלו של שרון בתחום המדיני / ביטחוני ,

הוא סימל את ארץ-ישראל האמיתית , מלח-הארץ , אדם אמיץ .

רק כאשר החליט על הפינוי מגוש-קטיף כעסתי עליו ,

לא הצלחתי להבין איך הוא עושה מהלך שכזה , ומצליח לישון בלילה ,

מהלך שגם מי שהסכים לו אז , מבין היום שהיה טעות אנושה וקריטית לישראל .

ביממה האחרונה נמסר כי שרון נמצא במצב של קריסת-מערכות ,

וייתכן שצפויים לו ימים ספורים עד לקו הסיום .

חבל שכך הוא צריך לסיים את חייו , לאחר שמונה שנים קשות ועצובות שכאלה ,

חבל שלא זכה לנס והתעורר מהתרדמת אליה שקע .

רק שלא יסבול יותר , צריך להניח לו לסיים את חייו בכבוד .

אני תמיד אוהב ואוקיר אותו , המפה הפוליטית זקוקה לאנשים כמוהו ,

אבל לצערנו מדובר בדור שכבר הולך ונעלם ...

תודה אריק על שהנהגת את העם שנים רבות , והלוואי שתיזכה למנוחה טובה ללא טיפת-סבל !