Portals of My Mind

כשתמצאי את זה המכתב - כבר לא אהיה כאן לצידך.

כשהאפר באוויר יתפזר - את רוחי תספגי בנשימתך.

כשהלילה יבוא - חושיי יתערבלו באפלה.

כשהקור יגיע - יספח הוא אותי אליו באהבה.

הפרפרים מעטרים את השמיים

כשתודעתי מתפוגגת לה בנצח הנחשק;

כוכבים מאירים את דרכי אל עבר הלא נודע.

אל נא תשכחי שבך מקום לשכון מצאה אהבתי,

שאיתך בנועם העברתי את חיי על פני האדמה;

אולם כעת זמני הגיע לעזוב ליקום אחר,

ובכך קץ לשים לסבל הקיומי,

למרוד בים הייסורים העולה על גדותיו,

השוטף ומכלה את הקרקע הסדוקה עליה ניצבות רגליי.

אין להצטער על מה שכבר נעשה;

אולי עוד נתראה שוב במציאות רחוקה.

תודה?