לפעמים אנחנו בירידה כדי שנזכור שתמיד יש לאן לטפס, שתמיד יש פסגות לכבוש.
לפעמים אנחנו סובלים כדי שנדע להעריך את החוויות המהנות.
לפעמים חמוץ לנו כדי שנדע להעריך את הרגעים המתוקים.
לפעמים צריך לעצום את העיניים כדי לפקוח אותן מחדש.
לפעמים צריך ללכת לאיבוד כדי למצוא את הדרך, או את עצמנו, מחדש.
לפעמים צריך להתנתק כדי להתחבר.
לפעמים צריך להביט לסביבה ולחייך אליה כדי לגלות שגם היא מחייכת אלינו.
לפעמים צריך לקבל את העבר ולהבין שאנחנו כאן ועכשיו כדי שבעתיד נמשיך בגישה הזו.
לפעמים צריך להתגעגע לעבר, אך צריך גם לדאוג לכך שבעתיד תהיה לנו סיבה להתגעגע להווה.
לפעמים לא צריך לחשוב יותר מדי, אלא פשוט להיות, לנשום, להרגיש, לחוות.
לפעמים לא צריך לפחד לחיות, אלא לחיות בלי לפחד.
לפעמים לא צריך לחפש את האהבה, אלא להעניק אותה לעצמנו ולמצוא אותה בתוכנו.
לפעמים היופי נמצא בדברים הפשוטים.
לפעמים האושר נמצא בפרטים הקטנים.
לפעמים חשוב שנהיה הילדים מלאי התשוקה והיצירתיות ששוכנים עמוק בתוכנו.
לפעמים צריך להאט, לעצור;
להקשיב למה שלטבע יש לומר לנו;
להרגיש את מה שיש לו להציע עבורנו;
לראות ולהעריך את האומנות הטבועה בו.
לכל אותם האנשים שאוהבים את החושך - אהבו גם את האור.
לכל אותם האנשים שאוהבים את האור - אהבו גם את החושך.
האור מעניק אנרגיה ומפזר את הקסם שבנמצא; החושך מעניק שלווה ומדגיש את הנסתר שבנמצא.
לכל אותם האנשים שאוהבים את הבהיר - אהבו גם את המעונן.
לכל אותם האנשים שאוהבים את המעונן - אהבו גם את הבהיר.
המעונן נוטע בנו תקווה ונותן במה ליצירתיות ולפרספסקטיבה האישית שלנו; הבהיר נוטע בנו אמונה ומוציא מאיתנו את התעוזה השוכנת בקרבנו.
הדיכוטומיה, ההפרדה הזו, הקבלה של דבר אחד והסלידה מהמנוגד לו, איננה נכונה.
עלינו ללמוד לקבל את המציאות כמכלול.
עלינו לזכור ששני הקטבים ("יין ויאנג") אינם נפרדים זה מזה, אלא משלימים זה את זה.
עלינו להבין כי לכל דבר בטבע ניתן למצוא חשיבות - הכל תלוי בפרשנות האישית שלנו.
=========================
מומלץ: הרצאה קצרה וקולעת ישר ולעניין שאוספת מילים שלחה לי.
=========================
[Psychedelic/Space Progressive Metal עם מלודיות גיטרה שמזכירות קצת את ג'ימי הנדריקס.]