Portals of My Mind

"אהבה היא אש," הוא אמר לי, "ובאש לא משחקים."

בלילות הקרים אני זקוק לאש כדי להתחמם, אבל אני יודע שאסור להתקרב יותר מדי, כי עלולים להיכוות.

אהבה היא ברכה וגם קללה. טמונים בה אושר רב מצד אחד וכאב עצום מצד שני. אין פלא שהמון פוחדים ממנה.

"אל תאהב," היא הפצירה בי, "אתה רק תכאב."

אהבה היא שיגעון, התמכרות, שעבוד. אנחנו כל כך אבודים.

אנחנו כל כך דפוקים מן היסוד.

כמה כאב, כמה.

-

קשה להתאקלם בארץ. העיר הגדולה מלאה ברעש שעתה אוזניי לא רגילות אליו.

מתוח; קשה לי לנשום. לפעמים יש לי הבזקים ופרצי געגועים. אני מניח שזה עניין של זמן עד שהם יהפכו לזיכרונות שלווים וטובים.

לפעמים כשאני הולך ברחוב אני מתנתק, אז אני מביט מעלה בעננים כדי להיזכר, כדי להרגיש - את האהבה ההיא שאבדה לי, ואת האדמה ההיא בקצה העולם.

אני כמו פאזל מפורק שרוצה להתאחות שוב מחדש.

והילדון הקטן... אין לו מושג לאיזה עולם הוא הגיח. אבל הוא חמוד כל כך.

"שמי הוא בארי אלן, ואני האיש המהיר בעולם."

פנטזיות ואנלוגיות כדי למלא את החלל. גם אני גיבור על בעולם בדיוני, לפעמים.

תשדירי בחירות על המרקע.

עוד כוס מים.

גשם, משב רוח קריר.

אופת'.

In the rays of the sun

I am longing for the darkness