הסמסטר (האחרון!) מסתיים בעוד כחודש וחצי, ואז המבחנים האחרונים לתואר. כבר התחלתי לרענן את ה-LinkedIn שלי ולהכניס בו יותר עומק.
אחרי התואר הזה אני מקווה לחזור לקרוא ספרים פחות עיוניים ויותר עלילתיים. זה כבר ממש חסר לי, ורשימת ה-to read שלי לא מפסיקה לגדול.
אחרי המבחנים אני יוצא לשביל ישראל. אני אמור לסיים את המסע באמצע מאי. באמצע המסע (בסביבות פסח) אני אקח ממנו הפוגה של שבוע בשביל סידורים (למקרה שיהיו, כי אני מגיש מועמדויות להתמחויות שונות), בשביל ההרצאה שלי בכנס עולמות (במידה והתוכן שלי יתקבל), ויותר מכל בשביל ההופעה של הייקן, שצפויה להיות הרבה יותר טובה מזו הקודמת (הקודמת התבססה על האלבום האחרון טיפה יותר מדי, והקרובה לעומת זאת תתבסס על שני אלבומיה הראשונים של הלהקה). אם אני צריך לדרג את ההופעות של הייקן שנכחתי בהן מהטובה ביותר להכי פחות טובה: ההופעה האקוסטית בישראל, ההופעה בפסטיבל יורובלאסט 2015, ההופעה החשמלית בישראל (יסלחו לי כל חבריי שבאו רק לחשמלית).
בין השאר אני מגיש מועמדות להתמחות קיץ ב-CERN בשוויץ, ששם יש מערכות מחשוב מהמורכבות והמתוחכמות ביותר על פני כדור-הארץ. יכול להיות מטורף. אמן בכותל! אם זה ייצא לפועל אז בסיום ההתמחות אוכל לצאת לטיול הנחשק שלי באלפים. ואולי שוב אלך ליורובלאסט, או לפסטיבל מטאל אחר באירופה - אין לדעת כרגע. זה בתכנון כך או כך.
בתקופה האחרונה אני רואה מישהי ("seeing someone"; וואו, זה נשמע גרוע בעברית). אנחנו לא ממהרים להגדיר שום דבר, וטוב לנו עם זה. ממש כיף ומשעשע איתה, והיא משתווה לי במוזרותה. אני מרגיש שאנחנו מתאימים מהרבה בחינות, ממש כאילו מין מצא את מינו. היא גם א-מינית, שזה אחלה. והיא לומדת מוזיקה, שזה עוד יותר אחלה. והיא חנונית, כמוני.
הלהקה הזו נעשתה לאחרונה אחת מהלהקות האהובות עליי ביותר: