 תסכול זה מיושן, כמו טוסטר אובן |
כינוי:
בת: 26
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2012
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2012
כי הפחד לעולם לא נעלם פחד הוא לא דבר שנעלם. נכון, הוא יכול להשתנות עם הזמן. נכון, הוא יכול להיחלש, לדהות, אבל הוא לא ייתפוגג. תמיד פיסה קטנה ממנו תישאר שם ותהרוס חלק קטן מהמוח שלך, שתמיד ייתעסק רק בה. אני אתן לכם דוגמאות. הפחד של בחורה שנאנסה לעולם לא יעבור לחלוטין. תמיד תהיה לה רתיעה קלה, אפילו הקלה שבקלות, מאדם מסויים שאולי יזכיר לה את המפלצת שפגעה בה. אולי הפחד יישאר חזק וברור לנצח, תמיד יכאיב בצורה נוראית.
אדם שננטש פעם אחת, ייפחד. גם אם לעולם לא ייעזבו אותו שוב לעולם, גם אם תמיד יישארו לצידו, הוא ייזכור את הנטישה ההיא, העזיבה ההיא, ויהיה בטוח שזה ייקרה שוב. כי אף אחד לא יוכל להבטיח לו שזה לא ייקרה שוב.
ואני ממשיכה לפחד. ממשיכה לפחד מקבלת הודעה- דנה חתכתי. דנה אני בדיכאון. דנה אני מרגיש רע. דנה אני צריך עזרה. מפחדת שזה ייקרה להם שוב ואני לא אדע, כי הם לא יירצו להדאיג אותי, ולא ייספרו לי. מפחדת לקבל מכתב פרידה ממני, ושלעולם לא יהיה שוב שלום. תמיד מפחדת מהמשפט, "דנה, רק רציתי להגיד ביי."
| |
|