תסכול זה מיושן, כמו טוסטר אובן |
 כינוי:
בת: 26
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2012
אז... הוא נפרד ממני.
בלונדי נפרד ממני היום.
בחודש האחרון הרגשתי שאנחנו מתרחקים, בעיקר שהוא מתרחק ממני, אז... רציתי לדבר איתו באחת ההפסקות.
לקחתי אותו הצידה, אמרתי לו שאנחנו מתרחקים. ואז הוא נפרד ממני.
בכל שאר השיעורים באותו יום, החברים שלי הבריזו איתי, כל פעם אחרים.
אז תודה ביסקוויט, שהיית הכי כנה והכי עוזר והכי מעודד בעולם.
תודה ליאורה, שאפילו הקטע הסמלי של לרוץ אחרי כשהלכתי משם, מתאפקת לא לבכות, עזר לי להבין כמה אני ברת מזל שיש לי חברים טובים.
תודה אמי, שעודדת אותי בעזרת התמונה של ההבדלים בין בנים ובנות אחרי פרידה, והיית שם בשבילי.
תודה מוסקוקס, שבשבילי הברזת מהמבחן בספרות ומשיעור אזרחות, ועשית לי הכנה לפני, כך שזה כאב פחות, והשגחת עליי כל שיעור מתמטיקה.
תודה חצב, שהראית לי קליפ זומבים ועשית את קולך המיוחד רק כדי לעודד אותי.
ותודה ילדת סנטר, על העידוד, מלא החיבוקים, ואפילו על הנשיכה.
אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדי אף אחד מכם...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
