פעם היינו חבורה של שישה אנשים. ליאורה, ביסקוויט, בלונדי, אמי, חצב, ואני. וילדת הסנטר התווספה, והנה יש גם חמודיזם מחמד. ועכשיו יש גם מוסקוקס, אז אנחנו כבר שמונה. והופס, הנה בלונדי נפרד ממני. הקשר של החבורה הזו מתחיל להתרועע... בהתחלה עוד עושים קצת "בייביסיטר", כל פעם מפצלים בצורה שונה ונמצאים בנפרד. אומנם אני לא אוהבת אותו ולא הייתי רוצה שנחזור בשום מצב, אבל לראות אותו עכשיו זה פשוט כואב מידי. הרבה יותר מידי. אבל לא נראה לי שהם אוהבים את זה, כי הם אוהבים אחד את השני. כל החבורה. הם באמת נהנים יחד, אז למה להם להתפצל? ואני גם לא כל כך רוצה לבקש את זה מהם. אז עכשיו החבורה קצת מתפרקת, וזה היה המקום היחיד שבאמת יכולתי להרגיש שייכת, ושכולם שם באמת אהבו אותי. עכשיו מזל טוב, זה מתפרק, מסיבה לא ברורה אני מרגישה לבד, ואני כבר לא מוצאת את הטעם לקום בבוקר.
לפחות אני אשאר נאמנה לאתגרים-
אתגר ראשון- מה אני חושבת על סמים ואלכוהול.
בתכלס? אין לי בעיה עם זה. לא עם סמים, ולא אלכוהול. משום מה, עם סגריות כן, אבל לא אלכוהול וסמים. ברגע שאני אהיה בגיל החוקי לאלכוהול, אני אנסה להשתכר, וברגע שאני אהיה בגיל נורמלי אני אנסה סמים. פעם אחת. אני לא בעד התמכרות לדברים האלה, אבל סתם לנסות? בכיף, למה לא, מה הקטע בחיים אם לא תנסה כל מיני דברים?
אתגר שני- תוכנית הטלוויזיה האהובה עליי.
אממ... אני לא כ"כ רואה טלוויזיה ._.
אתגר שלישי- שיר שגורם לי להיות שמחה.
אמממ יש שניים כאלה. משום מה, השניים האלה תמיד גורמים לי לחייך ללא סיבה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
