לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


תסכול זה מיושן, כמו טוסטר אובן

Avatarכינוי: 

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2013

אולי הם סתם מנסים להיות נחמדים?


אני פשוט בטוחה שאני מעצבנת את כולם.
בזמן האחרון אני בטוחה שלאף אחד אין כוח אליי, שאני מציקה לכולם, עולה לכולם על העצבים, שכולם כועסים עליי ושונאים אותי.
למה? באמת שאין לי מושג.
אולי זה קשור לעובדה שאני מתוסכלת ממתמטיקה.
ושאנחנו עוברים דירה.
ושיש מישהו שהייתי רוצה לצאת איתו והוא היה רוצה לצאת איתי אבל הוא גר ככ רחוק זה עולה לי על העצבים.
ושליאורה כל הזמן אומרת לי "גאוני" בציניות וזה גורם לי לחשוב שאני מעצבנת אותה, למרות שאין לי מושג מה עשיתי.

ונמאס לי מאנשים, ולמה אני כזו אימו!
די להיות כזו אימו!
נכתב על ידי , 28/2/2013 17:12  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הארוקון 2013- שיער שרוף של פריקיתתתת


הייתי היום בהארוקון~
בתכלס? מאכזב יותר משציפיתי. חם ברמות שלא ייאמנו, יקר במיוחד (מכל הדברים הדהימים שהיו שם, קניתי רק כובע חתול), אה, וצפוף ברמה כזו שפשוט צרחתי באמצע הכנס: "תשרפו אוטקואים! אולי ככה יהיו פחות מכם ויהיה פחות צפוף!"
אבל לפחות פגשתי הרבה אנשים נחמדים במיוחד, ומלא אנשים אמרו לי שיש לי שיער מגניב (תמונות בסוף הפוסט, אתם תבינו), אם זה צבע אמיתי, אם אפשר ללטף, אם אפשר לצלם, ואם אפשר למשוך. הם משכו. לא כאב לי
בתכלס, רוב הזמן פשוט הסתובבתי עם פינק (ידיד שלנו שפגשנו בסנטר, לא ליאורה) ואפיקוש (ידיד מבית הספר). וזה היה נחמד דווקא...
ואז פגשתי את אלעד (זה מלפני שני פוסטרים בערך. ההוא עם הסקייפ). כשהוא חיבק אותי, אני לא בטוחה שמה שהרגשתי היה הג'ינס שלו. ואז הוא והחבר שלו ניסו לגרור אותי למדרגות. ואז ברחתי משם לאפיקוש וילדת הסנטר כי הלחיץ אותי להיות עם שניהם לבד. וככה זה קרה עוד בערך שלוש פעמים שאין לי כוח לפרט.
ואז עזרתי לאמי בדוכן הציורים שלה, שהצליח ממש יפה
ובערך בארבע הביסקוויט, בלונדי, אפיקוש, פינק, ואני חזרנו לרכבת. ואז התחיל הקטע המוזר. בערך באמצע הכנס פינק התחיל להחזיק לי את היד, מה שלא הפריע לי, כי... אני רגילה לזה. אני ככה עם ידידים שלי.
כשהיינו ברכבת, הוא הניח את הראש שלו על הכתף שלי. שוב. לא מאוד שונה מהרגיל עם ידידים שלי. ואז הוא שאל אם אני רוצה להישען עליו. אמממ... טוב? נשענתי עליו, כי... מה אכפת לי? הוא רצה, אוקיי. נשענתי עליו, והוא חיבק אותי בצורה קצת כזו של זוג, והפנים שלי לא היו מופנות אליו, אלא בכיוון ההפוך.
השיחה הלכה ככה:
פינק-אני יכול להתחתן עם השיער שלך?
אני-הוא מחובר לי לראש. למה כולם רוצים איברים מהגוף שלי! ~מצביעה על הביסקוויט~ הרגליים שלי היו בבעלותך במשך שנה וחצי!
ביסקוויט-ועכשיו העיניים שלך שלי, לא הרגליים.
אני-נוווו למה כולם לוקחים לי איברי גוף!
פינק-כי את חמודה. את ממש מתוקה, אז כולם רוצים לקחת חלק ממך. ~מהדק חיבוק~
אמממ... או...קיי? .__.
~אחרי כמה דקות~
פינק- דנה, תסובבי את הראש.
אני- זה מחשיד. אוקיי. לא, אין לי כוח, נוח לי.
פינק- נו דנה, בבקשה.
אני- לא רוצה. נוח לי.

נורא מחשיד לי. כשקמנו, הוא התעקש לשים יד סביב הכתף שלי, וככה הלכנו עד שעברנו את המחסומים האלה עם הכרטיסים, ובאו לקחת אותו. כדי להתחמק ליתר ביטחון, התעסקתי בכוונה עם הכרטיס שלי, התיק שלי, והארנק שלי. אבל הוא פשוט עמד שם וחיכה. אז הייתי חייבת לקום כבר, ואז הוא חיבק אותי, התרחק טיפה, והתקרב שוב עם קול כזה של שאלה, "הממ?"
אז קצת נרתעתי לאחור, אז הוא שחרר אותי, אמר ביי, והלך.
וואט?

עד היום, הוא לא הראה שום עניין. שום עניין בי, או בדבר כזה בכללי. אפילו לא היינו חברים טובים, הוא בקושי מכיר אותי.
מאיפה זה הגיע לעזאזל?

מוסקוקס נהנה לצחוק עליי. תישרף!



ו... תמונות! (יש ממש מעט תמונות כי כמה תמונות אני לא מעלה, מכל מיני סיבות).

השיער שלי כרגע~


אפיקוש ואני ברכבת


תמונה פשוט מזעזעת, אבל זה דורש, כי אני חתול ריינבוו היפסטרררררר


הרחבה שבחוץ


קן הציפורים הצבעוני שנוצר כשאספתי את השיער, ואמי צילמה


התור הפסיכי


כשאוטאקו שגם בא לכנס פגש אותנו בתחנת הרכבת ונתן לי לשחק עם חרבות הפלסטיק שלו~


מישהי שעשתה קוספליי סגיד לד"ר פרנקנפוטר ממופע האימים של רוקי~


הפוסטרים הסגידים של אמי היה גם יונו, אבל... נגמר, וזה


מישהו שעשה קוספליי לד"ר הו, אמי לא מצאה את הפלאפון, אז צילמתי בשבילה~



אני והכובע שלי, אחרי הכנס. זה כזה חמוד


אז היה יכול להיות טוב יותר.
אבל לא נורא, היה נחמד בחלק מהזמן, וזה מה שחשוב.

היי תראו זה השיער שלי ^
נכתב על ידי , 25/2/2013 17:27  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פורים 2013- כי לאימואיות, לסנטריות, וזנות אין גבולות


אין הרבה מה לומר על פורים. כמו כל פורים אחר, אז... תמונות!

1. החברים המיוחדים שלי. (ולמי שהתקשה בזיהוי- הג'וקר זה בלונדי. קשה לזהות ככה.)


2. ביסקוויט חתול 3: ♥


3. ואני מיוחדת. מאוד. מאוד. שימו אותי במוסד.


4. חצב ללא המסכה (ועם מחליק, שדווקא מתאים לו באופן מפתיע.)


5. חצב עם המסכה! (עדיין לא ברור לי לאיזו דמות אנימה הוא התחפש).


6. הופ, הופ הופ, הופ הופ, הופה גנגנם סטייל


7. היי סקסי ליידי?


8. אמי שועל :>



9. מוסקוקס ניגן את סרנדה לג'וקר. האהבה פרחה לה, לבלבה, והשניים האלה עוד יהיו יחד ♥ (הלב של אמי ילדה מיוחדת.)


10. גרררר ♥


11. תמונה חביבה, אבל יצאתי אימו/ילדת סנטר. או כמו שאמרה הצוציקית מהקפיטריה אתמול...:
"איכסססס פריקיתתתת!"


12. היש מיוחדות מאיתנו?


13. איזה כיף לי כאן עם כולם, בואו נרקוד, את הבם בם בם!


14. קוקו אמי! הכובע המסכן שלי עבר ביני, לליאורה, לבלונדי, לליאורה, אליי, לליאורה, ואמי. אחלה!


15. יופי אמי. אני מקווה שאת מרוצה מעצמך.


16.


17. קוקו אמי, קוקו ליאורה.


18. בחור הלך עם טייץ איילים. אין גבול לסגידה.


19. לא אמרתי, ד"א, מוסקוקס הוא מטייל תילאנד, שמכר סמים בתילאנד, ונכלא בתילאנד!


אז זהו, חבריי. פורים נגמר, ואני כבר מחכה לשנה הבאה.
חג שמח, ותיזהרו לא להוריד לעצמכם אצבע עם נפץ!


נכתב על ידי , 22/2/2013 13:32  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPheoni אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Pheoni ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)