יומנו של לוחם

אם תשאלו אנשי מקצוע, שמבינים בזוגיות ובמערכות יחסים. 'מה הדבר הכי חשוב במערכת יחסים?'. הוא יענה לכם בפשטות: 'אמון'.

אמון זה הא' ב' בתחילת כל קשר. אהבה מבוססת על אמון. איך אפשר לאהוב מישהו שאת חושבת כל הזמן שהוא משקר לך? הוא בוגד בך? אי אפשר.

בקצרה:

הוא היה סטוציונר. הוא ידע להביא את הבחורה שהוא רצה בסוף כל ערב. ידע להביא את המילים הכי יפות, לסובב לה את הראש ולהכניס אותה למיטה. כן. כזה הוא היה.

איפשהו בגיל 17. הוא ראה אותה לראשונה. קטנה, רזה מאוד. אפילו שדיים בקושי היו לה. הוא ראה בה משהו שלא ראה בבנות אחרות. היא הייתה מעל כולן. היה בה משהו מיוחד..

"אני חייב להביא אותה" הוא אמר.

אבל היא הכירה אותו. ידעה שהוא מחפש בחורה רק ללילה אחד. והיא סירבה. והוא התעקש. והיא שוב סירבה והוא שוב התעקש.

היום. הוא בן שמונה עשרה וחצי. והם חברים שנה וחצי.

הוא, הפסיק לעשן בגללה. ולא רק סיגריות.

הפסיק לצאת למועדונים כי הוא כיבד אותה.

לא שכב עם מישהי שנה! וגם לא איתה.

התחיל לעבוד מסודר.

מילד שכונה הוא נהיה זהב.

אני, בתור אחיו הגדול, ראיתי את השינוי הכי גדול שהוא יכל לעשות. ההורים שלי לא מאמינים שבן אדם יכול להשתנות ככה בשביל מישהי. פתאום אין משטרות באמצע הלילה, אין לחזור הביתה שיכור והרבה אודם בצוואר. או תחבושת בעין מקטטה במועדון..

שנה וחצי הם חברים! והשבת הם רבו.

היא עדיין לא סומכת עליו. היא חושבת שהוא בוגד בה. ועוד אבל לא בזה אני רוצה לגעת.

הם נכנסים לבית: "תוריד לי נעליים"

ישנים ביחד ובבוקר היא מעירה אותו ואומרת לו "קום תכין לי קפה" או נפל לה המפתח אז היא אומרת "תרים תמפתח"

מילא זה היה במנגינה של בקשה. אבל זה בא בתור פקודה. והוא רב איתה על זה.

היא לא אוהבת אותו כמו שהוא חולה עליה. היא רעה אליו. היא מנצלת אותו והוא לא רואה את זה.

ואיך זה קשור אלי?

אני וידידה שלי, נו השכנה שלי מקומה למטה. שבאמת אנחנו כמו אחים. מתייחסת אלי כמו חרא גם.

אני והיא אוהבים לשחק עם הידיים. קר לה אני מחמם לה את הידיים. רבים מכות בצחוק. כל היום חיבוקים וזה.

יום חמישי לקחתי אותה איתי לקניון לעזור לי לקנות בגדים כי יש לה טעם טוב ואני עיוור צבעים חח.

קיצור היא ראתה כמה חברה שהיא מכירה ועוד מוכר אחד שלפי דעתה הוא חמוד. היא אמרה לי רק על החברה שהיא מכירה ואמרה לי בוא נעשה פרסה ונגיע לחנות מכיוון אחר. אמרתי סבבה ושמתי לה יד על הגב כדי להסתובב. ואז

"יוניי מה אתה נוגע בייי תורידדד תידד"

היא אומרת שהיא לא צעקה. שיש לה טון גבוה. זה לא משנה. תתארו לכם את הפדיחה.

התעצבנתי, אמרתי לה מה זה הקטע הזה?! והיא עונה לי נו מה אתה עושה סצנה מה אתה ילד (אחרי שאמרתי לה לא צריך בואי נחזור הביתה)

יש לה דיבור מסריח אלי. אני שונא את זה.

אז כל השבת עשיתי לה פרצופים. כל פעם שהיא נגעה בי אמרתי לה תעיפי את היד.

מוצש הייתי אצלה ואז שבאתי ללכת הביתה אני אומר ביי שבבוע טוב לכולם והיא עונה "בייי" בעצבים.

עליתי הביתה וכתבתי לה

נהיית ילדה חרא את יודעת את זה

והיא עונה לי בתמימות

למה מה עשיתי

מפה לשם ירדנו למקלט עם אחי ודיברנו על זה והמסקנות היו ככה:

1 אני לא נוגע בך יותר. כמה שתרצי, אני לא.

2 עוד פעם אחת שהיא מדברת אלי מסריח אני יוצא לה על הנשמה שהיא לא מבין מאיפה זה הגיע אליה בכלל

3 ואם משהו יושב לי על הלב להגיד לה ישר. אבל לא הסכמתי עם זה כי היא יודעת טוב מאוד מה יושב לי על הלב ושבין הדברים היחידים שיכולים לעצבן אותי זה שמדברים אלי כאילו אני איזה פודל.

וזהו, זה הפוסט עם הכי הרבה עצבים שהיה לי. שבאמת לא נראה לי שיענייין מישהו.

מה שאני רוצה להגיד ששוב ושוב אתן מראות לי כמה אתן לא הגיוניות וביצ'יות. בבקשה בבקשה שתבוא כבר המישהי הזאת שתוכיח לי שאני טועה!!!!

עכשיו אחי הגיע ממנה אחרי שניסה לדבר איתה. הוא התחיל לזלזל בה גם והוא אמר בפירוש שסוף סוף היא מראה לו קצת יחס. אתן חולות על זה אה?!