הגעתי לזירה של תאונת דרכים דקה אחרי שקרתה. לא ראיתי את ההתנגשות עצמה, אבל כשהגעתי רוכב האופניים כבר היה מאוחר על השמשה, צעק ומלמל בשארית כוחותיו.הבחור הפוגע הוריד אותו מהשמשה והזיז אותו לצד הכביש. הבחור היה בהכרה אבל היה לו חור ענק בצוואר והדם פשוט נזל החוצה בטירוף. הבת שלו שהייתה איתו הייתה ממש בשוק. מחזה מפחיד נורא, שמרתי על קור רוח, בזמן שהם עצרו את הדימום התקשרתי לכל העולם מלבד שיחה עם מדא התקשרתי לחפש את הפרמדיק מהמושב אבל הוא לא היה. מיליון טלפונים.. עד שהשגנו את אישתו זה לקח איזה רבע שעה. הניידת טיפול נמרץ כבר הגיעה, הם שמו לו תחבושות על הצוואר והעלו אותו לאמבולנס. לא יוצא לי מהראש איך שהצרח והתפתל על הכביש, שיעזבו אותו, הוא היה במצב קריטי, ממש חזר אונים ולא הפסיק לזוז ולצעוק... פשוט טראומה איומה לבנאדם. הוא כבר נכה צה"ל והנה שוב הגורל המר. מקווה להרדם בלילה, גם לא אכלתי מהבוקר ואיבדתי את התיאבון לגמרי. מסכן , שאלוהים ישמור עליו... אני מכירה את הבנות המקסימות שלו..
ובהזדמנות שאחזור לעצמי אדבר על הטרמפיסט שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dryad