בימים האחרונים אמא הכריחה אותי לנקות את החדר לקראת פסח, אבל באופן ממש יסודי, מגירות, ארונות.. הכל צריך לנקות ולבדוק מה לזרוק.

פשוט נזכרתי למה אני כל כך שונאת לעשות את זה (חוץ מהבזבוז זמן) ההתעסקות עם העבר.
לתת לכל החרא שהדחקנו לצוף. כל מה שהתאמצתי לשמור בפינה חשוכה במוח חוזר ועולה. אני צריכה לקרוא את כל המכתבים שהשאירו לי, אני צריכה לראות כמה אנשים השארתי מאחור, כמה דברים הזנחתי, כמה טעויות עשיתי...

ההתמודדות הזאת עם העבר שלנו כואבת כל כך.
קשה לי עם העבר (לא שהוא ארוך במיוחד) הוא מכאיב לי בצורה בלתי ייאמנת, קשה לי לחשוב על שלב כלשהו בחיים שלי שלא קשה לי איתו, על דברים שלא הייתי צריכה לעשות אחרת...

אני בתהליך עם הדברים שעברתי, לעבור את זה, להמשיך הלאה, להתגבר אבל הניקיון פסח הזה בחדר מפיל אותי חזרה לשם.

אבל מה נעשה... צריכים שהחדר יהיה מסודר ;)

פסח נעים לכולם!