זוכרת את הפעם ההיא שנפגשנו בסנטר?
זו הייתה אחרי שיחת טלפון מביכה, ולבסוף התפתחה ציפייה שהתממשה.
ואז בא עוד מפגש ועוד אחד, והתחלנו למנות אותם באלבומי תמונות עם שמות מצחיקים.
תכננו לעת כל מפגש מה בתכנון, והענקנו אחת לשנייה כינויים שחלקם עוד משמשים!
זה היה לפני 8 שנים.
והנה השתנה במעט אופי המפגשים, ומרוב שנפגשנו, הפסקנו למנות אותם.
אז - היינו צעירות מדי כדי לשבת בבית קפה.
ולא מכבר הרי שוב עשינו לנו פגישה, פגישה-מספר-אנילאיודעתמה.
והיה כל-כך כיף, כאילו זו פעם ראשונה.
וישבנו שעות כאילו היה לנו כל-כך הרבה לגלות,
אבל האמת הפשוטה היא - שעברו 8 שנים.
הרבה דברים חלקנו מאז:
את החטיבה והתיכון, את הגיוס שלך ושלי, שחרור, פרידות וחברויות, צבא, לימודים, כניסה למסגרות ויציאה מהם.
הרבה רגשות שצפו ונשטפו, והרבה זכרונות, בעיקרם - טובים.
אפשר להספיק הרבה ב-8 שנים!
למדנו לסמוך אחת על השנייה, וגילינו מה היא באמת חברות טובה; כמעט ישר מהפעם הראשונה.
זו אחת שתזיז הרים בשבילה, גם אם זה אומר שזה לא כל כך נוח בשבילך.
זו אחת שגם בתקופות עמוסות ומנותקות, אתה תדע שתוכל לפנות אליה, והיא תמיד תהיה זמינה.
זו אחת שתוכל לספר הכל ובדיוק מה אתה מרגיש, ולדעת שלעולם לא ישפטו אותך על הדרך בה פעלת.
אבל אם כבר תשמע עצה, אז תדע לפתוח את לבך ולהקשיב, כי מבן אדם שמכיר אותך כל כך טוב כדאי לה להשכיל.
זו אחת שגם אם הדברים בחיים משתנים, אתה יודע, שכל עוד הולכים ביחד, אז השינוי הזה אף פעם לא ייצור פערים.
זו אחת שנמצאת ברגעים הקשים, אבל בעיקר, גם במשמחים.
זו אחת שאתה פשוט אוהב, ללא תנאים.
והנה, כמעט הגענו ליום המאושר שלי, שיוביל אחריו לעוד הרבה ימים שמחים.
בספר שאני קוראת המנטרה היא שאין מזל בחיים; אם יש לך משהו טוב בחיים, זה כנראה כי מגיע לך אותו.
אבל אולי הסופרת לא צדקה, אולי היא פשוט לא הכירה אנשים כמוך.
נדמה שאין דרך אחרת לתאר זאת: אני פשוט ברת-מזל שלפני 8 שנים, הכרתי אותך.
אז פשוט - תודה על כל מה שאת בשבילי.
לחיי עוד הרבה זכרונות, אהבה אינסופית, וימים שכאלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Maa