אז נכון. טעויות קורות ואני, סביר להניח, עשיתי היום את אחת הטעויות הכי גדולות שאי פעם עשיתי.

אבל לכל דבר שאני עושה יש סיבה. ולפעמים אותה סיבה שווה הכל.

אבל באמת. לערב הורים?! כמה פאקינג פתטי זה?!

   לפני כמה חודשים, לקראת סוף שנה, הייתי בפגישה עם הפסיכודרמיסטית שלי שבמהלכה סיפרתי לה עד כמה שרע לי ואני לא מסוגלת לצאת מזה למרות שאני יודעת שיש לי כ"כ הרבה דברים טובים בחיים. כתגובה, היא אמרה לי לבחור משימה אחת מבין כמה משימות שיעזרו לי לפתור את הבעיות שלי. המשימות שהיא נתנה לי היו: לנסות לגלות מתי ואיך הדיכאון התחיל; לנסות לראות את הטוב בחיים שלי, בסביבה שבה אני חייה ובעצם בכל דבר שאני עושה ביום יום למרות הדברים הרעים, הגדולים או הקטנים, שקורים לנו ביום יום; ולנסות למצוא מה מיחד אותי מאנשים אחרים, איך אני שונה מאחרים.

מאחר שזה נראה לי הכי קל, בחרתי במשימה השלישית - לנסות ולמצוא מה מיחד אותי משאר האנשים. באותו הזמן חשבתי שזו היא המשימה הכי פשוטה, כי ידעתי שאני שונה במובנים מסויימים, אך לא ידעתי איך (והאמת היא שלא באמת אני רואה את עצמי שונה מאחרים). אז לאחר שבחרתי, התחלתי לחשוב איך אני שונה מאחרים. וזה לקח הרבה זמן (ועדיין לוקח, אני חייבת לציין) . יותר זמן ממה שחשבתי שיקח לי. למען האמת, הצלחתי לפתור את שתי המשימות האחרות. ולכן, אחרי חשיבה רבה ואפילו לשאול אנשים איך לעזאזל אני שונה מאחרים (מה שהוביל אותי לשום מקום, אגב) , החלטתי שאני אנסה לפתור זאת בדרך קצת שונה.

הדרך היא כזו: אני אשב ואחשוב על כמה שיותר עובדות על עצמי כך כשבעתיד אקרא אותם, אולי אני אוכל ללמוד משהו על עצמי וסוף סוף לענות על השאלה הארורה הזו שכ"כ מציקה לי.

  ואת האמת, אני לא רוצה לעשות את זה. פשוט מהסיבה הפשוטה שאני כ"כ שונאת פוסטים בסגנון של "50 עובדות עלי", אבל אם זה מה שיעזור לי לענות על השאלה שלי, אני אעשה את זה.

  אז שאתחיל?

1. ריקוד ושירה הם הטראפיה שלי. משחק זאת פשוט הבריחה שלי מהבעיות שלי לעולם אחר. מה שמסביר למה אני אוהבת אז זה פחות - אני שונאת לברוח מהבעיות שלי.

2. אם תשאלו אותי מה אני צריכה הכי הרבה, אני אענה תשובות שונות ומשונות. אבל האמת היא שהדבר שאני צריכה הכי הרבה הוא אהבה. 

3. למרות אהבתי לבעלי חיים (חתולים וכלבים במיוחד), אני לא רוצה יותר חיות מחמד בבית(יש לי 4 חתולים וכלב) ולדעתי, ההחלטה הזו תישאר גם עוד הרבה זמן.

4. למרות היותי סטרייטית, אני מניחה שיש בי חלק שהיה רוצה לנהל רומן עם אישה. אני לא יודעת למה.

5. אני שונאת זומבים. אך אם תראו לי תמונות של אנשים שנרצחו, התאבדו וכן הלאה.. יהיה לי קשה להפסיק להסתכל.

6. אני רוצה ללמוד באוניברסיטה טובה וחושבת כבר עכשיו לאן הייתי רוצה לנסות להתקבל ומאיפה אשיג את הכסף ללימודים.

7. למרות שאני אומרת לכולם שאני רוצה להיות שחקנית כשאגדל, אני באמת שלא יודעת אם זה נכון או לא. אני רק יודעת שאני רוצה לעסוק בתיאטרון.

8. יש לי פחד בלתי מוסבר לילדים. כל פעם שאני נמצאת לידם, כל מה שאני מרגישה הוא אחריות ענקית שנופלת עלי, גם אני ליד ההורים של אותו הילד.

9. קשה לי לקבל " לא" כתשובה. אני בדרך כלל אנסה להשיג "כן" כתשובה בכל מיני דרכים לא דרכים ואם אני נכשלת, זה יפריע לי מאוד למשך כמה ימים.

10. המילים שהכי קשה לי לומר הן "אני אוהבת את עצמי". רוב החיים שלי הסתובבתי עם אנשים שגרמו לי לשנוא את מי שאני ולגרום לי להרגיש נחותה לא רצויה. ולמרות שעכשיו אני מבינה שאני לא מה שחשבתי שאני ואני כן אוהבת את עצמי, כ"כ קשה לי לומר את זה או לכתוב את זה.

11. קשה לי מאוד להביע אכפתיות לאדם שחשוב לי. לרוב כשאני מנסה להביע אכפתיות, יוצא רק שאני פוגעת באותו אדם.

12. אני רואה רשתות חברתיות כביזבוז זמן מוחלט. והנה שוב אני עדיין גולשת ברשתות חברתיות כאלו ואחרות..

13. אני יכולה להיות ממש טובה בבישול אם רק תהיה לי הסובלנות לכך. אבל אין לי. מה שמביא לכל דבר שאני מכינה טעם די מגעיל.

14. אני זוכרת יותר דברים משאני טוענת. כלומר אם תבקשו ממני להיזכר במשהו שאמרתם או משהו שקרה, אני פשוט אגיד ששכחתי. אני שונאת להיזכר, זה מגעיל אותי.

15. ואם מדברים על להיזכר.. הדברים היחידים שאני באמת שוכחת הם שיחות נפש שהיו לי עם אנשים. אדם יכול לדבר איתי שעות על הבעיות שלו, אבל אחרי כמה ימים אשכח את כל השיחה.

16. אחד הדברים שאני הכי רוצה לעשות זה לפגוש אנשים אקראים, להקשיב לסיפור שלהם, להיפרד לשלום ולא לדבר איתם יותר.

17. אני מפחדת מהמון דברים. אבל הפחד הכי גדול שלי הוא מלקבל התקף לב או מלעשות ניתוח לב.

18. כל מילה שאני לא אוהבת, אני מנסה להימנע ממנה. אני שונאת במיוחד לנסות להסביר את עצמי בלי להשתמש במילה מסוימת ולבסוף להשתמש בה כי הצד השני פשוט לא מבין. זה משגע אותי.

19. אני תחרותית. מאוד. לדעתי, יותר מידי אפילו.

20. אני חולת סדר. היו כמה פעמים שפשוט סידרתי לאנשים את הבית מחדש. הם לא אהבו את זה.  הפסד שלהם.

21. אני בדרך כלל לא צריכה רשימות שיסדרו לי דברים בראש, בדרך כלל הכל כבר מסודר שם. אך אם פתאום נוצר לי כאוס בתוך הראש, הדרך היחידה בשבילי לסדר את זה היא דרך הליכה ארוכה של כמה שעות לבדי ב11 בלילה.

22. הפעמים היחידות שבהם הרגשתי שאני מילאתי את היעוד שלי, עסקו בתיאטרון. בין אם זה בתיקון טקסט/ כתיבת טקסט, בימוי, עלייה על במה או סתם לימוד על המחזה. אלו הפעמים שבהם הרגשתי הכי טוב.

23. אני לא אוהבת ים. וגם לא בריכה. אני אוהבת חורף, שמיכות פוך, תה חם והרגשה של חורף. של חום. חוץ מזה.. בקיץ אני מזדקנת בשנה ומי אוהב להזדקן? אך למרות הכל, אני יכולה לשבת שעות ולצפות בים. במיוחד בבת-ים כי שם ביליתי חלק מהילדות שלי - החלק היפה יחסית.

24. למרות שלמדתי 6 שנים בבית ספר דתי ואבא שלי דתי, אני לא יכולה להאמין באלוהים ובכללי אני מתנגדת לדת. תמיד הייתי כזו ועדיין מנסים לשנות אותי.

25. למרות שאני אמריקאית ולמרות שהרמה שלי באנגלית גבוהה, אני נכשלת במקצוע בבית הספר. הסיבה לכך היא שממש קשה לי להסביר את עצמי בכתב באנגלית. אבל זה עוד ישתנה! במקדם או במאוחר.

26. יש לי בעיה עם ההורים שלי. הם נהנים לומר לי בריבים כל מיני דברים כמו: זונה, כלבה, טיפשה, מפגרת, תמותי, משוגעת, שמנה וכן הלאה.. הם גם מביעים חוסר אכפתיות כל עם שאני בוכה. ואפילו כשהרגשתי שאני מאבדת  את השפיות שלי לאט לאט, הם התעלמו ופשוט אמרו שאני עושה פוזות.. עכשיו. מעניין למה קשה לי לבטוח באנשים? 

27. ובכללי, אני חושבת שהיצורים שהכי אוהבים אותי הם הכלב שלי. שאוהב יותר את אבא שלי ממני. והחתולה שלי, שפשוט לא עוזבת אותי לשנייה. וכשהיא כן עוזבת אותי, זה בגלל שאני מניחה שהיא כועסת עלי או משהו. חתולים, לכו תבינו...

28. אם הייתי יכולה לחזור בזמן ולתקן טעויות, לא הייתי עושה את זה. תנו לי לחיות עם מה שקרה ולתקן (אם אפשר) בהווה. חוץ מזה, מי אמר לחזור בזמן ותקן את הטעויות שלך יעשה לך רק טוב בעתיד? אף אחד לא יודע לאן תיקון שכזה יכול להוביל.

29. האנשים היחידים שאני מחשיבה אותם כחברים טובים שלי הם אלו שאני מדברת ונפגשת איתם בקביעות. אנשים שאני מדברת איתם רק בבית ספר לא נחשבים בשבילי יותר מסתם אנשים נחמדים בבית הספר. וכשחושבים על זה, אני יכולה לנתק קשר עם מישהו מהבית ספר תוך שנייה, גם אם היינו מדברים כל הפסקה, כאשר ממש קשה לי לנתק קשר עם חבר שאני מחשיבה אותו כחבר טוב.

30. לאחרונה התמכרתי לתחושת הפחד שמגיעה מספרי אימה. עד לא מזמן לא יכולתי לסבול את התחושה הזו.

31. הרגשתי שמשהו בי מת כאשר ראיתי שקיבלתי יותר בבגרות במתמטיקה מאשר בבגרות בתיאטרון. אבל זה עבר.

32. אני משתעממת מהר מידי. היו ויהיו המון פעמים שאני אתעניין בנושא מסויים ואז כשאתחיל ללמוד עליו או לעסוק בו, אחרי פרק זמן קצר אשתעמם ואעזוב את אותו נושא ולא אחזור אליו יותר.

33. אני בדרך כלל לא רואה סדרות טלויזיה. אבל כשאני כן רואה, זה לרוב בגלל שהסדרה זו סדרת ילדות שלי, או שהסדרה היא בעלת תוכן מעניין שאיכשהו קשור לרצח(שמבוסס על מקרים אמיתיים), או שאני מוצאת את אחד השחקנים חתיך, או שאני פשוט מוצאת את סגנון המשחק של אחד השחקנים מעניין.

34. אני בדרך כלל לא נמשכת למראה חיצוני (אלא אם כן מדובר בבראד פיט או ג'ורג' קלוני) ומסתמכת יותר על האופי. דבר שאני מניחה שגורם לי לא להימשך אל רוב האנשים שאני מכירה.

35. בעקרון, אני לא אוהבת לדבר הרבה בגלל שאף אחד כמעט לא מתעניין בנושאים שאני מתעניינת בהם, חוץ מהמורים שלי. דבר שדי מציק לי. ואני חושבת שכדי לציין גם שאני די שונאת שיחות סתמיות חסרות כל פואנטה (למרות שלעיתים רחוקות זה נחמד).

36. אני אוהבת לבנות ולייצר דברים משלי. בין אם זה במשחקי מחשב, בין אם זה בקטעי כתיבה יצירתית (מה שמאוד נדיר, אגב), או בין אם זה קשר חברות (friends) שאני מנסה לבנות. ואם מישהו יהרוס לי את זה, אני נורא אתעצבן וכנראה שבחיים לא אסלח לאותו אדם.

37. אני שונאת כאשר מדברים על אנשים מאחורי גבם (למרות שגם לי יצא לעשות את זה לא מעט). לדעתי, פשוט אדם צריך להפסיק להתעניין במה שקורה בחייו של אדם אחר ולהתחיל להתעניין בחיים האישיים שלו.

38. אני משקרת. המון. אני מרגישה פגיעה או חשופה כל פעם שאני אומרת את כל האמת על עצמי. וזה לא משנה עד כמה האדם יכיר אותי או עד כמה אהיה קשורה אל אותו אדם, אני אשקר לו. וסביר להניח שהרבה. אני מצטערת.

39. אני אוהבת סיפרי אימה, אך שונאת סירטי אימה. אני מניחה שהצעקות, הרצח עצמו, הדם וכן הלאה .. פשוט מזעזעים כל חלק שבי. ואני חייבת לציין, שכשזה קורה, אלו הפעמים היחידות שאני מרגישה נורמאלית ב100%, שאין יותר אנושית ממני. ויש בזה משהו שעושה לי טוב, אבל מפחיד אותי בו זמנית.

  יכול להיות שאתם רואים משהו שאני לא. אבל עד שאני לא אראה את זה בעצמי, אני לא אפסיק לחפש את התשובה.

אני אוסיף עוד כשאמצא עוד עובדות.. זה הכי אישי שיש. הפוסט הזה מפחיד אותי.